תשמעו, ככה פשוט, רוקט פוקט עם 7 תוכניות, מאד מעניינות, מומלץ בחום.
שמתי את זה מתחת לתחתונים של הגננת, צמוד לדגדגן, ככה לבושה, מבלי להחדיר. שיחקתי קצת עם התכניות, לקול גניחותיה הקולניות, של הגננת, הנענות לתכניות, ולידי, האוחזת בשלט.
הו מאמה.
***
היה אצלנו מפגש חברים אתמול, כולל רוסט ביפ כמובן.
בסופ"ש הזה, החלטתי שאני מעמיק את ההתמסרות של הגננת. ההתמסרות שלה לא מספיקה עבורי. הודעתי לה על כך כמובן. לכל אורך הסופ"ש היתה סאבמיסיב לחלוטין. כל כך משתדלת, שנצבט לי הלב. עד שאז, מוחי הקודח, העלה רעיון הזוי, שההתמסרות שלה תיבחן, בכך שהיא עושה לי סשן לעיני קהל. הטוויסט הזה בעלילה, שיבש אותה לגמרי, והיה לה קשה ביותר לעשות את הסוויץ, ולהענות לדרישתי.
בסוף המפגש, כשנשאר רק חבר אחד, במצוותי, הגננת סישנה אותי בתור דומית. היה סשן איטי מדי, חלבי מדי. היא לא לקחה את הסיבוב. קשה לה להיות דומית איתי, כשיש קהל.
החבר, {מאסטר מאסטר, מנוסה ביותר}, הלך, רק לאחר ששוחח איתי, באופן אישי לוחץ, ואמר לי שאני דורש מהזונה יותר מדי. אני אמרתי לו, שאני מכיר את הזונה שלי, ואני יודע למה היא מסוגלת. היא מסוגלת, אמרתי לו. הוא נדנד בראשו נמרצות, על העקשן שעומד מולו, ולא מקשיב לתובנות שלו שמה.
אחרי שהלך, שטפתי את הגננת על, שלא עשתה את מבוקשי, ושלא לקחה את הסיבוב. אמרתי לה שהיא לא באמת מתמסרת אלי. היא לא מבצעת את בקשתי ממנה, להיות דומית. היא ישבה על הכסא, אוחזת ראשה בין ידיה, סוערת כולה. דיברתי איתה על מצויינות, על ווינריות, על התמסרות. דיברתי איתה על זה שהיא ווינרית. שאני מבקש ממנה לקחת את כל האנרגיות של התיסכול, של הכישלון, ולתרגם אותם להצלחה, בביצוע המשימה המוטלת עליה. לתרגם את אותן אנרגיות, להתמסרות, ולהגשמה. להיות מצויינת, ווינרית.
הלכתי לחדר שינה, והתפשטתי. שכבתי על המיטה, לא מכוסה. אחרי כמה דקות, הגננת באה, ופשוט סישנה לי את הצורה ככה, שקראתי לאבות אבותי לעזרה גדולה ורבה. היא היתה דומית, כמו שלא היתה אף פעם. דומית דומית. היא פשוט היתה שם, ניצחה את האתגר, עבורי. תוך כדי הניצחון הזה, היא שמה. זהו, היא דומית ממש. אף אחד לא יוכל לקחת את זה ממנה יותר. היא שמה, ממש, בדום ספייס, חבל לכם על הזמן.
יש לי דומית עוצמתית ביותר בבית, אימאלה.
ועכשיו מה ?
עכשיו היא סאבית שלי. הכי סאבית מקסימה בעולם. וכיף לי נורא.
טוואבנגה.
לפני 17 שנים. 11 בפברואר 2007 בשעה 20:22