הפאטאלית שלי אומרת לי, שבחרתי נישה מאד צרה בבדסם והתמחיתי בה.
אני: איזו נישה?
היא: התמסרות.
אני: יש משהו אחר בבדסם חוץ מזה?
היא: בטח. יש מדיקל, יש סאדו מאזו, יש עוד מלא.
אני: זה בדסם? בואי תתכופפי ואני אתן לך מכות בטוסיק? זה שטוח בעיני.
היא: זה גם כיף.
אני: בטח. אין לי שום ביקורת למקום הזה. מה שעושה כיף. רק מה, אני לא שם.
היא: כן, כי אתה בנישה שבחרת.
אני: כן.
***
אני לא משחק בבדסם. בואי תתכופפי ואני אתן לך ספאנקים בטוסיק. או מה שזה לא יהיה. אני במקום, שתבואי לתת סאבמישן.
ואת יודעת מה? את במקום, שתתני סאבמישן. ממש מלא ממנו.
אבל אחרי מחבט הבייסבול שהנחתתי, זה נהיה מקום לא בריא בכלל.
אנחנו נבריא אותו.
***
יש לי תחום נישה, שנינו קוראים לו סאבמישן. שנינו מבינים בערך את אותו הדבר, מה זה אומר.
אני עומד לקבל מלא ממנו.
ואת יודעת מה? הרווחתי את זה, ביג טיים.
אבל זה צריך לבוא מהמקום הנכון וזה יבוא בדיוק משם.
את יודעת למה?
כי אני אדאג, שכך בדיוק יקרה, שכה יהיה לנו טוב.
קוואבאנגה