זכיתי בפיה סאבית פרא אדם. היא נושאת ראשה בגאון והיא לא מוכנה להתכופף לאף אחד. היא כן מכופפת את ראשה הגאה, אבל בתור משחק ורק מתי, שבא לה.
תיחקרנו ביסודיות את המקום הזה ונגענו בשורש העניין, שורש הקושי.
אבל הפעם התעקשתי, שתתכופף באמת, לא כמשחק. הרווחתי מספיק קרדיט כדי, שתסכים להתכופף (קפה שחור וזה).
אבל בגלל, שהפעם זה באמת להתכופף, היא פשוט לא היתה מוכנה. נושאת את ראשה זקוף בגאון ופשוט לא מתכופפת. היא לא מתכופפת לאף אחד בעולם הזה.
בסוף התיחקור אמרתי לה, שאני רוצה, שתתכופף. לא יעלה על דעתי שלא.
אני אוהב סאביות, שהן פרא אדם, עם עמוד שידרה מוצק. אני אוהב אותה עומדת זקופה נושפת עשן מנחיריה בחינניות.
אני גם אוהב, שהיא מתכופפת כשאני אומר.
היא התכופפה. התכופפה בראש מורם.
תכף ימלאו ליחסינו שבעה חדשים.
לא רוצה בכלל לדמיין את החיים שלי בלי האושר העצום, שאת מסבה לי. ולא צריך לדמיין.
אני רוצה לומר לך תודה, שהתכופפת. אני יודע איזה מחירים זה גבה ממך. אני מוקיר לך על כך.
קיבלתי את הפיה היפיפיה שלי בחזרה. היא פיה והיא שלי, הרבה יותר מקודם לכן.
מערבבת דם, אבל לגמרי אדום ובוהק כזה. כזה, שבא לי לשאוג.
פאם פאטאל בתחת שלי.
פאן פאטאלית, פיה יפיפיה שלי, ממש הרבה.
את באה אלי מחר בבוקר אחרי, שלא ראיתי אותך מיום חמישי בבוקר.
התגעגעתי.
נו יאללה, הופה הופה.
