הערב עשינו פליי פארטי ראשון של הפאטאלית. היא לא ידעה למה היא באה. היתה מלאת חששות. מלאת מגבלות.
איזה זוג מקסים באו אלינו. פשוט מכבדים ברמות. פשוט מרגשים. פשוט התאהבנו.
הפליי פארטי הזה היה אחרי שבועיים שהפאטאלית היתה חולה והרגשתי ממש לבד. אחרי חמישה ימים שלא נפגשנו.
תוך כדי הערב, כשאני עושה לה סשן, שבו קרעתי לה את הצורה, היא אמרה מילת ביטחון. כל הכבוד לה. הייתי גאה בה ממש.
הרגשתי שאני לא לבד, שהיא שומרת עלינו. איזה אומץ צריך להגיד בפליי פארטי ראשון מילת בטחון.
המלכה שלי באה נקייה לסשן. עם כל הקרח שנערם בשבועיים ועוד חמישה ימים של לא ביחד.
לאט לאט הריחוק התפוגג. הקירבה נוצרה. חוסר השלמות של הקשר בינינו על המורדות והעליות שבו נבנה אל מול הזוג המקסים שהיה איתנו בתהליך.
לאט לאט, הפאטאלית התרככה ונמסה. עדיין היה לה לא פשוט להשתחרר מול זוג אחר. גם הקושי הזה היה סוג של קסם. איזו נקיות שכזו, שאנחנו לא עושים הצגות. באים נקי עם המטענים שלנו. על כל חוסר השלמות שבהם.
תוסיפו לזה את המתקן שבניתי, שמתאים כל כך לפליי פארטי אינטימי. פשוט איכות צרופה.
ולכם, לזוג המדהים שנגע והביט במקומות הכי אינטימיים ביחסים שבינינו באופן כל כך מכבד. אנחנו רוצים לומר תודה רבה, על שהייתם שותפים לרגעים כל כך אישיים שלנו באופן כזה מקסים. אתם פשוט אנושיים כל כך שזה מקסים.
ולך לפאטאלית שלי, אני גאה בך על הנקיות שלך. את מעוררת בי כבוד והערכה. על הדרך, שאנחנו עושים ביחד. על האיכות הצרופה של הפרא אדם, שאת. כבוד.
