שכה יהיה לי מה שיהיה, אני פשוט חי בסרט.
לקראת סגירת הפרטים האחרונים בחוזה, ממש נשארו פרטים קטנים, פתאום בעל הדירה שלף שפן מהכובע: אני לא בטוח שאפנה את הדירה בינואר, כיוון שהדירה שאני רוצה לרכוש בבנייה. ייתכן שזה יהיה כמה חודשים מאוחר יותר. היה וויכוח על כמה הוא ישלם לי עבור שכר הדירה שאני משלם.
כאילו מה?
למה שאעביר לו סכומים ניכרים, עוד לפני שאני מקבל את הדירה?
בכלל הייתי רוצה כבר להתחדש בדירה החדשה והמלבבת. אנרגיות חדשות, דירה מגניבה.
כאילו מה, אני אחכה שנה? זה מעל 50,000 ש"ח שכר דירה.
אז אמרתי שאני לא רוצה. אם הוא לא מפנה את הדירה עד תחילת ינואר, אני עוזב את זה.
עושה תנועה עם הכתפיים, של חוסר שביעות רצון, כמו שילדים עושים. לא רוצה.
אין מה לדאוג, כי ביישוב הזה שבחרתי לי, יש עוד מלא דירות שנשמעות מגניבות. יש כאלה שכתוב פינוי גמיש. כולי תקווה, שהכוונה היא לא שאני אהיה גמיש.
בקיצור, אני ממשיך לחפש.
כנראה הדירה הזו לא נועדה לי. בהחלט עושה את הרושם, שהיישוב (שלא הייתי בו מעולם, עד עכשיו), כן.
מבט נחוש לאופק. יש לי עבודה לעשות. הופה הופה.
אוטוטו יבוא משהו טוב יותר.
אני מזמין.
