הנוף בסוואנה שלי

הקטן שלי לקח שבלול מהגינה, וכאב מאד את העובדה שהבינוני צחק עליו שהוא מת בכלל, ושנעשה אותו על האש. הם לא האמינו שהם יתעוררו בכלל. אמרתי להם שזה לוקח טיפה זמן, ושימתינו בסבלנות. שמנו קצת מים על מדרגות הכניסה וחיכינו. אמרתי להם שהשבלולים לא מתעוררים בגלל שהם לא שרים להם. או אז הם התחילו לשיר, "ברלה ברלה, בוא החוצה, אבא ואמא יעשו לך עוגה". כמובן לאחר כעשר דקות, הם התעוררו, והתחילו לטייל.

הכרזתי על תחרות שבלולים בין השבלולים של הילדים, כל ילד הביא מספר שבלולים. הסתבר שהשבלול של הקטן, הוא חילזון מירוץ בכלל. זה טס, ומשיג את כל השבלולים שהבינוני מעמיד מולו. הילדים נקשרו לשבלולים שלהם, ונתנו להם שמות. שמו אותם על היד, ונהנים כשהם זוחלים עליהם.

היתה דרמה קטנה, כאשר הבינוני דרך בטעות על אחד החלזונות של הקטן. כל זה תוקן מייד עם התנצלות מעומק ליבו של הבינוני, ופיצוי של שני שבלולים מהירים.

זו חיה מוזרה השבלולים הללו. מה שחשוב הוא שהם עושים את הילדים שלי מאושרים.