הנוף בסוואנה שלי

ישבנו ועבדנו פה בבית אצלי, שלושה אנשים, שבועיים. כיבשן רותח של לחץ עצום, לחץ בלוחות הזמנים. הלחץ לא ממש נגמר, אבל אצלי זה ערך קדוש לא לעבוד בסופי שבוע. לכן פאוזה לכאורה, מאווירת הלחץ. נמשיך ביום ראשון.

הגננת היתה פה איתי בבית, איתנו, וטיפלה בי, וניווטה באווירת הכיבשן כמעשה ידי אמן. ידעה לנווט בין הלחצים, לטפל בי, בנו, ולהיות מבלי להפריע, מבלי להעלם, פשוט להיות. ידעה להשאר איתנו ערים בלילות לבנים, לידנו, קשובה לצרכינו, יודעת לנווט את הרוך שלה אל תוך אווירת הלחץ, ולרכך אותה.

תודה לך הגננת, מלאכית אחת, שאת את, שאת איתי, שאת ככה עושה לי טוב.