איזה כיף, כל כך שכך, שזה כמעט בגדר לא אפשרי. איזה פירגון מקיר לקיר. לוונוס הפרפורמר ולהקתו המצויינת. תשמעו, כל הסיפורים על הביצה והקהילה לא היו שם אתמול. אתמול היו שם אנרגיות מצויינות, חיוביות, מפרגנות, ויש על מה בכלל. וונוס, למרות כל ההערות הציניות והסרקסטיות שלך, אתה פשוט מאמי כזה שבא לחבק אותך. אם לא הייתי כזה הומופוב, אולי אפילו הייתי עושה את זה.
***
אתמול היה אירוע, שבו ציוויתי על הגננת לטפס לכלוב כזה שתלוי מהתקרה. הכלוב נראה ממקום עמדי, תלוי היטב עם כשמונה ווים על התיקרה. הסתבר שלא כולם מחוברים היטב (מה שלא ראיתי). אמילי ניגשה אלי וביקשה שאגיד לגננת לרדת משם בבהילות, ובצדק. {תודה אמילי}. ותכף ציוויתי על הגננת לרדת.
הגננת כשעלתה, ראתה שהכלוב לא מחובר היטב, אבל אמרה שהמאסטר שלה ציווה עליה לעלות לשם, ולא מעניין אותה כלום, היא עולה. (הערה מאוחרת: הגננת ננזפה בחומרה על צייתנות מוגזמת, וטענה בתגובה שראתה שהכלוב לא היה מחובר רק כשהגיעה למעלה).
לדעתי צריך לחבר את הכלוב הזה טוב לתיקרה, נראה לי פשוט מצויין להכניס לשם סאביות ממושמעות.
***
הפירגון אתמול לא פסח, {למרות האביב}, עלינו. קיבלנו מלא, אבל ממש מלא פירגון מכולם. הגננת כמובן כבשה את הדאנג'ן בסערה, כמו תמיד בעצם. הרגשתי איתה שמה מלך של כל העולם. היא פשוט מדהימה הזונה הזאתי. אני גאה בה לגמרי ממש.
פשוט אי אפשר לעמוד בפני החייזרית שלי, היא לגמרי מכשפת וכובשת כל מי שרואה אותה. פשוט בלתי ניתנת לעצירה, אבל לגמרי ממש.
לפני 17 שנים. 11 במאי 2007 בשעה 8:28
