הגינה שלנו מלבלבת, המלפפון הראשון הבשיל אתמול, ואכלנו אותו ביחד. צמח המלפפונים, מרגע שהבשיל, מפיק כמויות של מלפפונים, כל כך שכך, שלא מספיקים לקטוף אותם. יש לנו שני צמחים כאלה, והם יכולים לספק את כל תצרוכת המלפפונים גם של השכנים. הקטן שלי שאל, למה המלפפונים הללו הרבה יותר טעימים מאלה שקונים בסופר. אמרתי לו שהם אורגניים, וטריים, זו פשוט ליגה אחרת בכלל בכלל.
העגבניות, ועגבניות השרי, יבשילו תוך כשבוע בערך. גם הם מוציאים כמויות גדולות.
במקשת האבטיחים, כבר הופיעו כעשר אביטיחים קטנים.
המלונים טרם הופיעו, צמחי הקישואים גדלו מאד, אך רק עכשיו מראים סימנים של תחילתם של קישואים. יש עוד איזה צמח אחד, שאני לא זוכר מהו, ומראהו לא מוכר לי.
מעברו השני של שביל הכניסה, צמחי התירס מתנשאים לגובה, בתוך ערוגת פרחים, הכוללת גם שורה ארוכה של חמניות, המיתמרות להן לגובה, ומתחרות בצמחי התירס, שכבר ניתן להבחין אצלם בקלחים ההולכים ומבשילים.
במרכז הגינה, לצד שביל הכניסה, שתלתי צמח בננה, שמתחיל להגדיל את עליו ולעלות לגובה.
הדשא אצלנו ירוק, הרבה יותר מאשר אצל השכן. כן כן, זה שתמיד יש לו מה להעיר על הגינה שלנו. השכן הזה, שמעולם לא ראיתי אותו מחזיק כלי עבודה, או חלילה טורח על גינתו שאכן מפוארת. כל זה בזכות העובדה, שפעם בשבועיים, או משהו כזה, הוא לוקח כמה פועלים מהשדות שלו, (הוא חקלאי פעיל), כדי שיטפלו לו בגינה.
איך שהגעתי למושב, גם גידלתי ירקות. לא הבנתי בזה כלום בערך. הבן של השכן, היה המורה והמדריך הרוחני שלי. כאשר הבשילו הירקות הראשונים, שמתי בסלסלה כזו, את ביכורי הירקות, דפקתי על הדלת של השכן, ואמרתי לו, שיש לנו מנהג כזה, לחקלאים, לתת מפרי הביכורים, לאנשים שקרובים אלינו. הוא, שמח נורא, והתבונן בי, במבט של חקלאי לחקלאי, ואמר תודה רבה.
הגינה שלנו פשוט מקסימה, פשוט תענוג.
אני הולך לעשב קצת בדשא, ששם משום מה מצאו מקומם כל מיני צמחים, שלא רוצים לעזוב את הדשא שלי במנוחה, ומתקיפים אותו עם גלים גלים של הצאצאים שלהם. הקטן מאד אוהב לעזור לי, למרות שלפעמים הוא גם מוציא את הדשא עצמו, ולא רק את הצמחים השוטים. אנחנו יושבים הגננת, הקטן ואני, על הדשא, פח כתום בינינו, ההולך ומתמלא בעשבים שוטים.
לגעת עם הידיים באדמה, אין על זה, לגמרי בכלל.
לפני 17 שנים. 9 ביוני 2007 בשעה 8:05
