אני עוקב בדריכות אחרי מלא חברים מסביבי, מצדדי, ומאחרי, שמצויים בסצינה של להכיר בן/בת זוג.
תשמעו, מה אני אגיד לכם, בווניליות, זה קשה, אבל בבדסם זה ממש בגדר רכבת הרים, ולא מהסוג הטוב. סיכויי ההצלחה כל כך נמוכים, שזה עצוב בכלל. הקהילה כל כך קטנה, ותהליך ההכרות כל כך לא פשוט, שזה פשוט בגדר באסה ממש. יש כל כך הרבה אכזבות בדרך החתחתים הזו, שזה בגדר מייאש בכלל. אני רואה חברים שלי, וגם כאלה שלא, שפשוט דועכים להם אט אט, תוך כדי שסופגים מכות מכל הכיוונים {תרתי משמע}.
המועדונים יכולים לספק במה לסצינת הכרויות קצת יותר פשוטה. אך כולכם קראתם ואף אולי חוויתם את שקורה עכשיו שמה.
עלה לי רעיון, ששיתפתי בו כמה חברים, ואפילו דיסקסנו אותו. הרעיון, ליצור מנהג מפגשים אינטימיים בבית. משהו בתכיפות של פעם בחודש. לא במקום המועדונים, אלא בנוסף אליהם. בתצורה הזו כל אחד מכמה בעלי רקע הכרויות נרחב ואיכותי, יביא נגיד 3-4 אנשים איכותיים שהוא מכיר, תוך כדי שמירה על העיקרון של נציגות מייל-דומית, ופאם-דומית.
ניצלתי את הבמה, שחמסתי בכוחניות רבה, לטובת חגיגת יום ההולדת של הגננת ושלי, ואירגנתי כבר מפגש ראשון כזה. משהו סולידי כזה, 40-50 איש, כאשר כמובן ייתכן קיום סשנים במקום, הערוך לכך.
אני משוכנע שיהיו עוד מפגשים, וכמובן ההרכב עוד ישתנה.
כפי שמכרי יודעים, אני יודע לעשות מפגשים אצלי בבית, ולגרום להם להיות מוצלחים.
דיווח אחרי, על איך היתה המסיבה, כמובן יגיע. אבל אתם בוודאי הרי כבר יודעים, שהוא יגיע, ושיהיה מואי כיף.
יאללה בלגן.
לפני 17 שנים. 5 ביולי 2007 בשעה 9:08
