כשאני ממש ממש מתה לאונן ואסור לי, אני משחקת עם הפטמות. בפטמות הוא מרשה לי כמה שאני רוצה. בפעם הראשונה כל כך התלהבתי, נכנסתי מתחת לשמיכה, והתחלתי למשוך אותן, כמו שאני עושה כשאני מאוננת, רק בלי לאונן. ואחרי חצי דקה בערך, הבנתי שלגעת לעצמי בפטמות בלי לגעת לעצמי בכוס, רק מגרה אותי הרבה יותר ורק גורם לי לרצות באופן יותר בהול לאונן ולא להפסיק עד שאשרשר שמונים גמירות רצוף. וככה שכבתי מתחת לשמיכה, מתוסכלת, רטובה וסתומה פי מיליון ממה שאני כבר, והמשכתי. בלי להפסיק. התפתלתי, גנחתי בשקט, כעסתי עליו שהוא הרשה לי וכעסתי על עצמי שאני לא מפסיקה כבר.
ועוד יותר כעסתי כשהבנתי שכמה שאני רוצה לאונן ולגמור, אני יותר רוצה שהוא לא ירשה לי. יותר מזה, שיתעלל בי ויקרב אותי כמה שיותר לגמירה, כי ככל שהוא יקרב אותי אליה יותר, ככה אני אשתולל יותר כשלא אקבל אותה. זה מתאים בדיוק לסאדיזם שלו; לתת לי קצת כשאני חייבת הרבה. לשים לי את הדבר הטעים על הלשון, ואז להשאיר אותי ככה עם פה פתוח, מריירת, עד שאני אבכה ואתחנן לעוד. עוד שלא יבוא.
הוא סאדיסט הרבה יותר מדי מתוחכם בשבילי, משאיר לי פירורים על הרצפה לאסוף. ואני אימפולסיבית חסרת תקנה, ולעולם, לעולם לא אסרב לטעימה הקטנה הזאת. אמרתי אימפולסיבית, התכוונתי כמובן לסתומה בלחץ עם מוח ציפור.
וככה בלי טיפת שליטה, עשיתי לעצמי טקס כמעט קבוע, לשחק לעצמי בפטמות לפני השינה ולגנוח גניחות ממש ממש קטנות ופתטיות של ילדה, גניחות שבקושי שומעים, לתוך הכרית. וכל פעם שאני מושכת לעצמי את הפטמות אני מתחרטת שנגעתי כי זה חד משמעית עושה אותי יותר רטובה יותר מתוסכלת ויותר חרמנית והרבה הרבה יותר סתומה, פשוט יצור מטומטם ומרייר שלא חושב, וכל פעם אני לא מצליחה להתאפק ואני עושה את זה בכל זאת, כי הרשות נתונה וזה כל כך מגרה, כל פעם אותה טעות עם הפטמות וכל פעם אותה תוצאה, לשון בחוץ וגניחות קטנות ועיניים גדולות פעורות במבט חלול של בימבו מטומטמת שלא יודעת שום דבר מעבר לעובדה שהיא מרטיבה בטירוף.
