הצחוק של ניטשה

טוטאלוס​(שולט) - ברור ומוכר וכל פעם מזעזע ומחרמן מחדש.
מה יהיה אם אבגוד
ואותך אעזוב מיותרת
בלילות ארוכים לחכות
עד שובי מזרועות האחרת?"
"אם צריך לחכות אחכה"
כך אמרה ופניה באור.
"אם צריך לא לבכות לא אבכה
העיקר שאדע כי תחזור
כל אשר תבקש ותשאל
אעשה

Nietzsche​(שולט) - אין סקסית כמו חוה.

מכה בתורה - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.

מכה בתורה - אתם מבולבלים... אין פה פוליאמורה.. זה שיר על אהבה, שיר, וים.. של תלמה יגון.

טוטאלוס אתה מדבר על שיר אחר של אלכסנדר פן. שהיה הורס נשים בסיטונות, יושב בכסית וכל ערב אצל אחרת.

Agate - נכון, תלמה אליגון, חווה אלברשטיין עשתה מחווה

Nietzsche​(שולט) - מכה בתורה, אהי חושב שבפרשנות מרחיבה אפשר לראות פה את הפתיחות לריבוי. אם ארשה לעצמי להפליג בפרשנויות, יש פה רציפות בין אהבה לאדם ואהבה לאובייקט. כלומר, פטישיזציה של הטבע.
בעצם פוליאמורים אומרים מדוע לא נאהב הרבה אנשים כמו שאפשר לאהוב הרבה חפצים?
אבל אולי אני מתחכם

טוטאלוס​(שולט) - תודה על התיקון!