הצחוק של ניטשה

[אחד הדברים שאני אוהב פה בכלוב זה שאנשים פה חופשיים לבחור באחר שעושה להם טוב (או רע). מכיוון שכולנו כאן אובייקטים, זה לגיטימי להגיד "את.ה נמוכ.ה/שמנ.ה/רזה/מהיר/טכני/זקן/צעיר מדי" וכיו"ב. בניגוד למה שנהוג לחשוב, האנשים-אובייקטים מתייחסים זה לזה ביותר כבוד, מאשר האנשים-סובייקטים. בעוד הראשונים בוחרים את האדם-אובייקט המתאים להם, האחרונים מנסים לחנך ולתקן אחד את השני. התיקון ההדדי הזה הוא סוג של התעללות הדדית, שמתרחשת בתוך רוב המסגרות הזוגיות. לזה התכוון המשורר שאמר האחר הוא הגהנום. ההתעללות האמיתית היא דווקא שם, בזוגיות הנורמטיבית. מה שהולך פה זה משחק ילדים].