לפני קצת יותר מעשור הכרתי אישה יפה וחכמה שטענה בפני שאנחנו מ"אותו מחנה ריכוז".
אחת הדרכים באמצעותן אנחנו מממשים את עצמנו, זה הבחירות שלנו. אדם הוא סך כל האוכל שהוא אוכל, הבגדים שהוא קונה, והאנשים שהוא בוחר להקיף את עצמו בהם (והאנשים שהוא מנפה מחייו). כך, הוא משפיע על חייהם של האנשים, והם מעצבים את חייו חזרה. לפעמים לטוב, לפעמים לרוע.
אחד ממקורות הנחת שלי, בעשור זה של החיים הוא היכולת לבצע בחירות טובות יותר שאינן זקוקות להצדקה ואינן מבוססות על טינה. אתה יכול להיפטר מאנשים שאין לך באמת סיבה טובה להתרחק מהם, או לבחור להיות בחברת אנשים שאתה לא לחלוטין סובל.
במילותיה של אותה יפה וחכמה, אתה לומד לזהות את האנשים מ"מחנה הריכוז" שלך. אלו שאף פעם לא הכרת אבל יש לך איתם היסטוריה משותפת. אנשים שעושים לך את הלבד הקיומי פחות בלתי נסבל.
[לפני כמה שנים, כשהייתי בחו"ל, קיבלתי פתאום טלפון באמצע הלילה. זה היה מישראל (הפרש השעות). זו הייתה החברה שלה, והיא סיפרה לי שהיא נהרגה בתאונת דרכים]
