ואת שאהבה נפשי

פוסט שקראתי ויודעת כמה הוא נכון - לכן משתפת.

"משביעו רעב ומרעיבו שבע"

מימרא תלמודית המתייחסת אל איבר המין הגברי.

דהיינו ככל שאתה מספק את התאוה שלו, מנסה להשביע את היצר המיני - הוא נעשה רעב יותר- הוא דורש יותר.

מאידך אם תחיה חיים מאופקים יותר, היצר המיני יחוש שבע יותר, רגוע.

אולי גם ניתן להבין מדוע גברים ונשים בוגרות מפתחים את הסטיות המיניות שלהם.

במשך שנים התרגלנו להשביע את היצר המיני שלנו ללא אבחנה, הוא נעשה מורעב, כבר לא מסתפק באוכל הרגיל - ומחפש לעצמו סטיות קיצוניות יותר ויותר כדי להשביע את עצמו.

הרמב"ן - תאוה מינית היא כמו מים מלוחים, ככל שתשתה ממנה יותר תהיה צמא עוד יותר. רף העינוג רק עולה יותר ויותר.

חיים של איפוק לעומת זאת, משרים תחושת שובע. וכמו תמיד בחיים, המינון , הפרופורציה, הוא העניין המרכזי.

גדולה היא לדעת להלך בין שתי הקצוות, בדרך המלך שהוא שביל הזהב האמצעי- בין הנזיר לפרוץ.

ככל שאנסה להשביע את עצמי בענייני העולם החומרני ( תאוות של: כסף, כבוד, אוכל, נשים, שליטה וכו' ) ככה הנפש תחוש יותר ויותר רעבה.

הרעבון הוא תחושת הריק, החסר. אחרי מיצוי כל התאוות, עוצמת הואקום הופכת להיות מוחשית יותר, וככל שאמנע את עצמי מרדיפה מתמדת, הרי שנפשי תחוש יותר ויותר מלאה, שבעה, רגועה ונינוחה. 

 " וגם הנפש לא תמלא:  משל לעירוני שנשא בת מלכים.

אם יביא לה כל מה שבעולם, אינן חשובין לה כלום.

למה? שהיא בת מלך !. 

כך הנפש, אילו הבאת לה כל מעדני עולם, אינן כלום לה.

 למה? שהיא מן העליונים" 

 יש אנשים הרואים בריקנות דבר שלילי, ויש הרואים בה משקפת לראיית לילה = אמצעי כדי להבחין בין תוכן אמיתי לתוכן מדומה.

 (צוטט מפוסט של מ.ל.מ הבל - דה מרקר)

***************************************************************************

בוא אלי "בלי כלום"- רק דע מה להביא עימך- את נפשך

sivan