אנחנו צועדים יחד יד ביד ברחובות ברלין. חורף, והכל לבן סביבנו. אני מחזיק משהו ביד שלי שאוחזת בידך.
את לבושה בסוודר, מעליו מעיל עבה שמחמם את גופך. לרגלייך ג'ינס שחור וצמוד שמדגיש את הצורה התפוחית של התחת הזה, ששייך לי.
מתחת לסוודר שלך, לצווארך, קולר ניטים עם אבזם מוזהב שמכוון כלפי מטה. הרחוב הומה, אבל אף אחד לא שם לב.
מתחת לג'ינס שלך אין תחתונים. שם נמצא הכוס החשוף שלך והדגדגן מתנפח בשעה שהג'ינס מתחכך בו עם כל צעד שאת עושה ביחד איתי.
הרטיבות מצטברת בין רגלייך עם כל מחשבה מטונפת שעוברת לך בראש, ורק המעיל העבה מסתיר את אזור חלצייך הספוג כולו במיצים המתוקים-חמוצים שלך.
אל האבזם שלצווארך מחוברת רצועה שיורדת אל גרונך, דרך הכתף ולאורך הזרוע שלך, מתחת לסוודר. היא מוצאת את מקומה הסופי ביד שלי, שאוחזת בידך. אף אחד מסביב לא מודע.
צעדייך חייבים להיות בסנכרון מלא עם צעדיי. את תמונת מראה שלי ברחובות ברלין. ובכל פספוס קטן שלך בסנכרון העדין והרציף של צעדנו, אני מושך משיכה חזקה ומיידית ברצועה.
אני מתבונן בך בלי למצמץ. ואת שומעת את העיניים שלי אומרות לך: "כלבה רעה."
גלים של אורגזמה עוברים בגופך מחיכוך הג'ינס בדגדגן, משיכות הרצועה שלי, ומהסיפור שהעיניים שלי מספרות לך.
ככה מגמירים כלבה ברחובות ברלין.