מול המראה

הקשר בינינו כבר נותק לפני כמה חודשים, ואז, במקרה או שלא במקרה, נפגשנו. וברגע שראיתי אותך הרגשתי שכל הטוב שבעולם נחת עלי, הסתכלתי לך בעיניים כאילו קיבלתי אותך במתנה, ולמרות הנתק הארוך, זה הרגיש כביכול רק אתמול היינו יחד וכלום לא השתנה. לא ציפיתי שכך יהיה. לא חשבתי שכך ארגיש. 

אומרים שרחוק מהעין - רחוק מהלב, ואולי זה לרוב נכון. אבל את הלב שלי את כבר קיבלת, ותמיד יהיה שם מקום בשבילך.

זאת אש משונה, אדומה, צהובה ולבנה, בוהקת, חמה, אינטנסיבית ועיקשת. זאת אש שאפילו הזמן, מסתבר,  אינו יכול, או צריך, לכלות.