אידאלית, הייתי רוצה להכיר מישהי מחוץ לפלטפורמה הזו ולנווט את ההכרות שלנו לעולמות השליטה באופן טבעי מבלי לומר את המילה בדס"ם אפילו פעם אחת.
ובכל זאת בהכרויות שמתחילות פה, השיח התיאורטי על בדס"ם, חשקים וחיבות, עולה במהלך השיחות הראשונות.
כאשר זה קורה, יש משפט אחד שאני מאוד אוהב לשמוע ותמיד מקווה שהוא ייאמר.
"אני לא מזוכיסטית"
היצר הסדיסטי שלי מיד מתחדד, בוחן אותך מכל הכיוונים, מפרק את נפשך לגורמים וגורמי גורמים, בחיפוש אחר הנקודות עליהן יהיה הכי כואב ללחוץ.
ומשמיפיתי את הנקודות הכואבות שלך ואף שטרם לחצתי עליהן כלל, כל שנותר לעשות הוא להעצים את הצורך שלך בהתמסרות אלי עד כדי כך, שהוא יגבר על הסלידה שלך מהכאב הפיזי והנפשי שאעניק לך. משוואה פשוטה, לא?
קיקרו אמר:
"איש אינו דוחה, לא מחבב או נמנע מתענוג עצמו, כי הוא תענוג, אלא משום שמי שאינו יודע כיצד לרדוף אחר תענוג בצורה רציונלית נתקל בתוצאות שהן כואבות ביותר. "
ואז הוא המשיך ואמר:
"החכם מבין כי לעיתים יש לדחות סיפוקים מיידיים או לשאת כאב רגעי, אם זה מוביל בסופו של דבר להנאה גדולה יותר או לאושר מתמשך. בזמנים מסוימים ובנסיבות מסוימות, הכאב הוא בלתי נמנע ונדרש כתוצאה מהחובות או הצרכים של החיים. החכם יודע לבחור בתבונה, ולהעדיף תמיד את מה שמביא את התועלת הגדולה ביותר או את האושר העמוק ביותר בטווח הארוך."