מול המראה

בואי אלי מלמטה, בואי סקרנית,
תשאלי שאלות, בואי חקרנית,
בואי בלי אגו, בלי מניירות, בלי משחקים,
בואי כאילו הביאו אותך אלי נהרות החיים,
בלי שוביניזם,
בלי פמיניזם,
בואי כפי שאת - שימי את עצמך מולי,
ברגע הזה שהוא קסום ובתולי.

בואי אלי ככה ונתחיל מהסוף,
נצלול למים העמוקים לפני שנצא אל החוף,
הראי לי את כל הכאבים, הראי את הפצעים,
אל תשאירי בארון שלך שלדים,
הוציאי אותם החוצה, גם הם אורחים כאן,
נלביש אותם בטוקסידו ונושיב אותם לשולחן.

בואי אלי פשוטה מבלי לנסות להרשים,
בלי בגדי מעצבים, בלי מסקרה, בלי תחתונים.
בלי איפור או ציפורניים שעשית אצל שוש,
בלי כל מה שהשנים שחלפו הכריחו אותך ללבוש.

בואי אלי, אני מפציר בך, דפקי על דלת ביתי,
בואי כאילו מאז ומעולם היית איתי,
טרם את דופקת נשמי עמוק והחסירי פעימה,
והביני היטב את זו ההבנה,
אם אפתח את הדלת - עלייך להיכנס,
אז בואי רק אם את הבית והאמת ליבך מחפש.

נשמי עמוק וחלצי נעלייך,
הניחי כעת בפינה את חפצייך,
היכנסי, היכנסי, אורחת של כבוד,
באת אלי נכון - וכעת נוכל לרקוד.