לפני 3 שנים. 14 בינואר 2021 בשעה 21:51
זה לא משחק.
זאת לא הצגה, שאני משחקת בה ובסוף היום מורידה את התלבושת והאיפור, חוזרת הביתה כאילו הכל נשאר על הבמה.
זה לא משחק.
זה לא משחק D&D שאני בוחרת דמות ופועלת בעולם של פנטזיה ואז סוגרת כי הגיע הזמן לחזור הביתה.
זה לא משחק.
אלה רגשות אמיתיים, עמוקים, נוכחים. רגשות שצריכים מקום להתקיים במקביל למה שאני קוראת מציאות. כי המציאות לא מאפשרת מקום לרגשות האלה, אז זה צריך להיות בעולם מקביל של פנטזיה.
זה לא משחק.
אני לא משחקת. לא משחקת בך. לא משחקת בו. לא משחקת בי.
