דרך מוכרת בעיניים חדשות

משימות קטנות של החיים.

אני מקבלת ממנו משימות קטנות.

לא משאיר לי ברירה.

את צריכה לעשות את זה.

אין מקום להתנגדות.

אין מקום להסבר.

הרציונאל עומד זקוף ואיתן.

לא שאני צריכה את הרציונאל.

רק לבצע את המשימה.

לצבוע את הקיר בלבן.

הלכלוך של היומיום מצטבר שם.

צריך לנקות ולסדר.

שיהיה לבן בעיניים.

שיהיה נקי.

כמו חדש.

ניסיתי לנקות.

זה לא היה מספיק.

אני לא מספיקה.

אני לא מספיק טובה.

שוב מחשבות הנחיתות.

שוב המצב שבו אין תמיכה להתרוממות.

הנחתה של החלטה.

מגבוה.

למה הוא כל כך גבוה?

אני שונאת לבן.

לא רוצה את זה נקי.

נקי זה לא אני.

אני לא נקיה.

תקבל אותי ככה?

או שאצטרך לצבוע גם אותי בלבן?

לצערי זה החוקי.

למזלי זה משתפר.

למה המילים כל כך קונקרטיות וגם משקפות את היחסים עצמם?