העניינים מתחממים, הבגדים יורדים, מתנשקים מתגפפים.
הכל ונילי, מתקרב לנקודת רתיחה...
ברור לי שהיא לא תגיע, כי יש לי צורך במעבר לזה.
אבל - היה צורך, והגיעה הזדמנות והיא ונילית.
מנסה לחמם את עצמי תוך כדי עם מחשבות שמתאימות יותר לכאן מאשר לשם.
מחזיקה את הלשון שלא לפלוט משהו שיבריח אותו לפני שאני מקבלת את מה שאני רוצה...
מרימה את הראש מהזין שלו, שלא כהרגלי כאן בקודש, מגיעה עד לגובה העיניים שלו.
המבט שלו עוד לא התפקס חזרה למציאות, והעונג שלו ניכר על הפנים.
מתמלאת תחושת ביטחון, הערכה עצמית, סיפוק.
קצת כועסת על עצמי שקפצתי כל כך מהר על היעד, הייתי רעבה ולא חשבתי על ההמשך.
משחררת את הכעס כי הוא מסמן מטרה עכשיו להתמקד בי.
זה נעים, ומחרמן ואני ממש רוצה שימשיך, עוד ועוד...
אבל חסר לי.
מנסה לפנטז על דברים אבל מתבאסת שצריכה להתרכז ולא בכאן ועכשיו.
מנסה לחשוב מה אפשר להגיד ומחשבה מובילה למחשבה שמובילה למחשבה...
וזה פשוט יוצא מהפה שלי:
"יותם, אני רוצה שתזיין אותי"
זה לא חושף יותר מידי ממה שקורה אצלי בראש, אפילו לא מתקרב.
נראה שזה עושה בדיוק את העבודה שרציתי.
הוא מבין את העניין והכל הופך קצת יותר אגרסיבי.
מעט הססני כי לא מכירים באמת.
מסובב אותי לדוגי - לדעתי ונילים חושבים שזיון בדוגי זה הכי אגרסיבי שיש.
שולח יד בהססנות לשיער - מתחרט ברגע האחרון ותופס את הכתף.
הוא מצליח לומר כמה מילים ששולחות זרמים של חשמל בדיוק לנקודות שרציתי.
עוד כמה ספנקים חביבים.
עם קצת עזרה מהדמיון שלי..
זה אכן היה זיון בינוני פלוס.
מרוצה מעצמי שהצלחתי להציל מבחינתי את המצב.
מחייכת לעצמי שסקס ונילי מזדמן כבר לא אחת מהאופציות בתפריט שלי.
כמה שעות אחרי הפרידה המביכה הוא שולח הודעה:
את יותר קינקית ממה שאת מראה.
מתי אני פוגש אותך שוב?