הכותרת מתייחסת למינוח 'דומינו אפקט' (היפוך אותיות).
לפני זמן מסויים, חוויתי את משמעותו האמיתית של אותו אפקט, כשאירוע קשה ולא צפוי,
שמקורו בטעות תמימה, יצר תהליך, בו האורות סביבי החלו נכבים בזה אחר זה, ללא
כל אפשרות לעצור זאת.
זה בא כמו גל צונאמי ושטף אותי, כשמשמיד כל חלקה טובה בחיי ובכל התחומים
האפשריים...
מאוד אוהב בעלי חיים...אחד הדברים שלמדתי מהם זה כשאתה פצוע, תמצא מערה
ותסתגר. הלכתי בשיטה זאת, ומטבע הדברים, צימצמתי את רוב המעגלים החברותיים
המשניים בחיי וגם חלק ניכר מהראשיים.
כפיתי על עצמי, סגפנות במובן הכי חמור של המילה...הסתגרות.
כדי לקבוע אתי פגישה, היית חייב להיות בעל כישורים המקבילים לצרוף של נניח אורי
גלר וביבי נתניהו...:)
ברור שגם דייטים, סשנים ושער מרעין בישין, היו מחוץ לתחום.
מדי פעם (כדי לשמור על שפיות), הייתי עושה גיחה חד פעמית ל'סקס בטוח' זה או אחר..
קשר מעורב (שליטה +) שהיה לי הוקפא כשהבנתי שאני גורם למישהי ע'י כך, המון עגמת
נפש...ליבי נחמץ כי היא מלאך אבל זה היה גדול ממני וממילא, מה כבר יכולתי ליתן
לאדם אחר במצוקתי?. (למזלי, היא בסוף הסתדרה עם מישהו יותר מוצלח ולפחות
בתחום זה נרגע מצפוני:) )
העצב והדיכאון, הנובעים ביסודם מאי יכולתו של האדם להסתגל לשינויים דרסטים בחייו,
הוחלפו במהלך הזמן ב...מעין יאוש מתון ואפאטי.
וכך, בהילוך הכי נמוך שיש, הוספתי להתגלגל כאשר ברקע קרו דברים , חלקם אפילו
נעימים ונחמדים (לא עלינו טפו...:) ), אבל איבדתי...
איבדתי את הניצוץ.
מה שהיה גורם לאנשים להרים גבה, להשתאות (ולחילופין להבהל...).
הרגשתי, שכבר אין לי את 'זה' ( מתנצל, אין תרגום לערך 'זה':) )
טוב, למה אני מזיין לכם ת'מוח בנושא?
הסיבה היא, ומודה שדי מבוהל מהעניין, בימים האחרונים, הכל מתחיל שוב להתהפך...
החיים נפתחים לי...לא בבת אחת, אבל, כמו במחשב: חלון אחרי חלון...:)
איזה כיף!!!!!!:)
ותרגום מזורז, לכל המאמינים ב'משהו':
לדתיים - היו שבע שנים 'רעות' והגיעו עכשיו ה'טובות' 😄
לאנשי ה'קארמה' - אחים שלי: הקארמה התחלפה לי!
לאנשי ה'גורל' - אולי הכל כתוב מראש...אבל מי אמר שהשינויים לא?
למאמינים בהתאבדות - אני עדיין אתכם...רק שדחיתי קצת 😄
לפוליטיקאים - זיבי! מעולם לא הצבעתי ולעולם לא אצביע. זאת גם זכותי הדמוקרטית!
ולכל השולטות שחיכו (וממש גירד להם בידיים) - הנה אני בא!!!!
(האמת? יש לי המון סשנים להשלים...ממש לא מעודכן)
שורה תחתונה: באמת שלא עשיתי כלום כדי ליצור שינוי. החיים, מסתבר, לא צפויים
ודברים...פשוט קורים.
ולא אשכח כמובן את אחותי, המאושפזת לשעבר, ששוחררה לביתה, וכמובן שאקדיש
לה שני שירים, לא לפני שאוסיף הבהרה: קראתי לה 'סופנית' בהומור. היא לא כזאת,
וממש לא מתכננת להיות:)
הראשון 'בנה של אפרודיטה' ITS FIVE O'CLOCK
השני של ננסי סינטרה (הבת של) BANG BANG
&feature=player_embedded
