הכרנו ו....ישר התאהבתי.
הורמונים? כימיה? לא יודע. פשוט, היו שם כל המרכיבים...
ואז, היא אמרה לי: אני ארצה כך וכך...
אמרתי: אין קל מזה...ומיד עשיתי ונתתי כך וכך...
ואז, היא אמרה, אני ארצה יותר.
ואני אמרתי: יש לי ובי המון...ברור שתקבלי יותר.
נתתי יותר.
ואז, היא אמרה: אני ארצה הכל...
עצרתי לשבריר שניה...בכל זאת, הכל זאת מילה גדולה, שלא לומר
ענקית....
אמרתי. בסדר. אתן לך הכל (ואפילו חשתי גירוי מעניין הנתינה המוחלטת).
התחלתי לתת הכל...
אבל אז, היא עצרה אותי. בחיוך מבטל, הישירה מבט ואמרה:
אחד שמוכן לתת הכל, איזה ערך בדיוק יש לו?
הסתובבה והלכה לבלתי שוב....
ולסרטן האומלל, שמנסה את מזלו, להאבק ביקירתי, שני שירים לשבת:
הראשון, מהסרט 'לאדוני באהבה'
סידני פואטיה, באחד מתפקידיו הראשונים (והיה מועמד לאוסקר על כך. לא זכה בסרט
זה, אבל זכה בהמשך ב'מיסיסיפי בוערת'), וזמרת לשעבר, בשם 'לולו'
השני, צירוף נדיר של דיוויד בואי וג'ון לנון FAME
&feature=related
