שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נחוש

לפני 12 שנים. 27 ביוני 2012 בשעה 19:51

לא יודע ולא מבין למה עכשיו...

כל כולי מצוי בפרץ של מערבולות, של אירועים ורגשות.


המון צער כאב ואובדן, המשולבים בהרגשת לבה רותחת ומבעבעת, המאיימת לפרוץ בכל רגע...

אני חש, באופן קיצוני, לפני התפרצות כמיהות ומאווים שנאגרו והופנמו , העומדים לפרוץ

החוצה בפרץ הורמוני של יצרים...

בחומרים התוססים, ניתן למצא (בין השאר), כאב שנאגר, המשולב בשמחת חיים טבעית

שניחנתי בה וכלאתי זמן רב, רעב יצרים מכל הסוגים: אוכל, סקס, המון אהבה ומגע...

כמו כן, רוצה לקרא, לכתוב, לאכול, לצלול, להשתכר (דחוף!!!).... זאת ועוד:



לגעת , לחבק, למשש, לרחרח, ללקק, לנגוס, לצחוק, לצעוק, לבכות ו...הכל באותו זמן..


נו, טוב...גם איזה סשן על הדרך לא יזיק...:)



הצילו!!!!!




המפץ הגדול בדרך!!!




:))


(במקרה של אזעקת אמת, יושמעו צפירות עולות ויורדות. יש לפנות מיד למקום מוגן כי

אין לדעת את ההשלכות ורמת הסיכון לסובבים...)





אמשיך בהרכנת ראש וקינה...

אתמול, הלך לעולמו ג'ורג' הבודד...

אני מרגיש נורא מזה (לא בצחוק ולא בציניות...באמת רע לי)

כן, אני יודע שמדי יום נכחדים כארבעה סוגים של בעלי חיים בעולם. לרוב, מדובר בחרקים

או משהו שפחות קרוב לליבנו.

גורג' היה צב ענק מסוג Geochelone nigra abingdoni

אולי זה הגודל, האיטיות והסימפטיה הטבעית... אבל על קיומו של ג'ורג' וזנו, ידע הדור

הבא, רק במידה והוא מתעניין בזנים נכחדים.



מאוד צר לי שהאדם המיותר, המשחית והמזהם, הולך ומתרבה, ועל הדרך, גורם ליצורים

כמו ג'ורג'....פשוט להעלם.



חבל.






ואסיים בקיום הבטחה למכשפתי מהדרום.

היא, לאחרונה, מוצפת בגל נוסטלגיה, והבטחתי לה לתרום קצת לעניין...:)

אסתר ואבי עופרים, היו מהגל שניסה את מזלו בניכר בשנות השבעים. הלהיט 'סינדרלה

רוקפלה', הצליח לכבוש את פסגת מצעד הפיזמונים הבריטי, בתקופה ששהו שם

YESTERDAY של החיפושיות...


את הוידאוקליפ הבא, יש לראות בסלחנות...



ראשית, טרם הומצא מכשיר הוידאו...:)

בטח שהמילה 'קליפ' לא הייתה קיימת...


שנית, נסיון הצמדת הסרטון התמים, אינו פוגם באיכות השיר, שבהחלט עומד במבחן הזמן:






להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י