נחוש

ומוצא עצמי, בזמן האחרון לחוץ ומבוהל מהזמן....


מרגיש שהזמן בורח לי ואני לא מספיק למצות. זה גורם לי לבערה פנימית.

פרטים שונים, המרכיבים את חיי, מתערבבים להם בראש במחול מטורף שעלי לנתב נכון

ואז יוביל אותי למסלול חיובי ויצירתי.



פה, המורכבות הזוגית, שמאז ומתמיד לא נורמאלית,


שם, מעבר הדירה שקורה בקרוב (אחרי שנים רבות באותו מקום),



פה, העבודה המטורפת שלי,



שם, אמא צלולה...אבל בכל זאת מתחילה בנסיגה מוחית מסויימת,



פה, חברים, הטוענים שאני מזניח אותם,



שם, הפרופורציות שהשתנו בי בעקבות ידידתי האהובה שניצחה מחלה ונולדה מחדש,



ושם, מוגבלויות זמניות טכניות, בהם אני נתון....




ועוד ועוד...



לא מסוגל יותר עם הבלגן הזה...חייב לחזור לסדר ושיטתיות מסויימים.



בעולם מושלם ( הקיים רק במסגרת מוחי האפל, אונה שמאלית, תאים 66882- 77889),

הייתי שוכר 'קלינר' שיסדר לי את הדברים.



כנראה, שבכל זאת, צריך לעצור הכל ולעשות את הסדר וה'בניה מחדש' בעצמי :)




ונעבור לתלונה:



בערב שישי האחרון, בילה ידידי אלריק ( שנתגלה כשרמוטה לא קטנה:) ), בערב פמדום

ב'ספייס'. (יש תאור מפורט בבלוג שלו)


ממקורות אמינים (טוב....הוא סיפר לי), נודע לי, שהנ'ל טופל ע'י ארבע שולטות בו


זמנית....




סליחה???




אלריק יקירי:


מן ההגיון וההגינות, במצבים מעין אלו, להתקשר לידידך יואב, להזמין אותו לבוא,

להסתפק בשולטת אחת ואת שלוש הנותרות להעביר ליואב....לא?



אחרת, אתה יוצר בעיה מקבילה לרעב בעולם: במערב יש שפע ובאפריקה אין מה לאכול..

קאפיש?

:))



ואקנח בברכה מוקדמת (ביומיים), לאהובתי, המכשיפה מהדרום לרגל יום הולדתה

הממשמש ובא...יערה46


:))

אז, המון מזל טוב יקירתי, חולה עלייך ומאחל לך המון טוב (והשאר כבר אומר אישית).



ומאחר ובלוג זה, שם במוזיקה דגש על החצי הראשון של שנות השבעים, מקדיש לך, כלת

יום ההולדת, את השיר הבא:

להקה הולנדית, שעד פריצת השיר הבא, לא הייתה ידועה (ואחריו מיהרה להעלם...:) )



כחול מזעזע - ונוס:)