לפני 12 שנים. 7 בספטמבר 2012 בשעה 13:27
מה שאני אוהב, כשיוצא לביקור המכשיפות מאיסטוויק בדרום, זאת ההרגשה של פירפורים בבטן
מהתרגשות, כשלהן מלווה צמרמורת קלה של ציפיות.
הידיעה ש...איך שאגיע, ישר הן יחלצו את נעלי, יביאו שתיה קרה ויושיבוני על כורסא.
לכשאתאושש כמעה, תציע (מן הסתם) אחת מהן, לרחוץ את גופי הדואב מתלאות הדרך, בעוד
האחרת תתקין סעודה לכבודי.
ועד שהאוכל מוכן, אשתרע על ספת העור הנוחה, כשאחת מהן מנעימה אותי באמצעות מניפה
יפנית והשניה דואגת לאכלס את
שפתי לחילופין בענב סגלגל או בתופינים...
הן כבר פיתחו אפילו שפת סימנים בינהן, כדי שלא אוטרד מקולן ומלחישותיהן.
אחחח...תענוג!!!
:))
(כן....ס'אמק! שוב הולך להיות עבד נקיון.... כנראה נקמה על משהו מהגילגול הקודם. איפה הצדק בעולם?)
