אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גלריה

תערוכה.
לפני 3 שנים. 5 בפברואר 2021 בשעה 11:06

תמיד אהבתי לחפצן נשים. מילולית, מחשבתית, מעשית. לא משום שאני חושב שנשים הן חפצים, או שאין להן רצונות לגיטימיים וחשובים, אלא משום שיש משהו מנחם - מחשבתית ופיזית - בכך שאפשר להגיע מהעבודה, למצוא את האישה שלך עומלת על ארוחת ערב, להפשיל את מכנסיה ולחדור אליה בעודה ממשיכה בשלה, כאילו כלום לא קרה, ולשניכם ברור שבאותם הרגעים היא לא יותר מאשר חור נעים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י