כן, אני יודע שאת מתגרה מהעובדה שהוא קרא את מיכאל שלי של עמוס עוז, שהוא יודע מה זו משוואת שרדינגר, שהוא עוקב אחרי פוליטיקה ומשום מקום מסביר לך שבעצם היהודים הם אלה שהמציאו את הפיש-אנד-צ'יפס (באמת, תבדקו את זה). אז מדוע המוח שלך מתאפס ויכולת הריכוז שלך מתפוררת דווקא כשהוא מכופף אותך אחרי ארוחת הערב, מפשיל את מכנסייך בלי הקדמות מיותרות, ומתייחס אליך כאל חור שנועד לספק אותו? איפה הציטוטים של וולטייר כשהוא סוטר לישבנך מאחור, והכאב גורם לך לפלוט אנקה לא רצונית? למה את רוצה לכבוש את פניך בכר ולומר לו לזיין אותך חזק ועמוק עד שלא תוכלי יותר לזכור את שם המשפחה שלך? אבל אל תדאגי, אחרי שהזרע החם שלו יטפטף ממך במצב חצי-קטטוני והזרועות שלו יחבקו אותך חזק, הוא יקרב את פיו לאוזנך הקטנה וידקלם לך פבלו נרודה עד שתירדמי, עטופה ומוגנת.
נאמר ברוח טובה, אני באמת אוהב ומעריך נשים. תפסיקו לחשוב עלי דברים לא יפים :)