לפני 3 שנים. 9 בפברואר 2021 בשעה 15:57
הזמן מקהה את הכל. כשאני מנסה להיזכר בדברים מסוימים נדמה שכל שאני יכול להעלות הוא איזשהו שיכפול דהוי ועלוב של המקור. חברי ילדות שהתרחקו, מקומות בהם הייתי, אפילו התחושה של הפעם הראשונה בה חדרתי לאישה. לפעמים, כשאירוע מסוים מלווה בכאב, בהפתעה, במשהו פתאומי ולא צפוי, הוא נחקק יותר טוב בזיכרון, לטוב ולרע - בדיוק בגלל זה טראומה נצרבת לאנשים במוח ומשוחזרת שוב ושוב, עד רמת הריחות ורעשי הרקע. להבדיל, אולי בגלל זה אני נותן לך את הסטירה ההיא, אני תופס ומצמיד אותך אל המיטה באגרסיביות, כדי ששנינו נזכור יותר טוב את הרגע ההוא בו הבטת בי וביקשת ממני לגמור בתוכך.