1.
יש אינספור מקרים ארעיים בחיינו, אירועים שנקלטים בשולי הרטינה שלנו ונשכחים באותה המהירות בה נרשמו במוחנו; אבל לפעמים איזו הבלחה-של-רגע כזו היא בדיוק הניצוץ בחבית אבק השריפה שעומדת מוכנה אצלנו בתודעה, מחכה לאירוע שיצית אותה, למילה הנכונה, לזיכרון. לפעמים לא נדרשת יותר ממילה חולפת כדי לשתול בנו את המחשבה הראשונית, את הזרעים שיכו בנו שורשים בלי שאפילו נכיר בכך באותו הרגע.
לקפה היה טעם שרוף, אבל השיחה הייתה נעימה וקולחת, ואת הקפדת לצחוק מהבדיחות שלי ולהישען לפנים בעניין רב. מה שהייתה אמורה להיות פגישה קצרה התארכה לשעה ארוכה. בדרך חזור ליוויתי אותך אל הרכב, וכשהגענו אליו הצמדתי אותך אליו לפני שיכולת להגיב והצמדתי את שפתיי לשלך בתקיפות. לשוני פלשה ומצאה את שלך, ואת נמסת את תוך זרועותיי בחסות החשיכה, בפינה המבודדת של מגרש החנייה. כשלשונותינו נפרדו הסתכלת עליי, מתנשפת. החוויתי עם עיני על הרצפה. לא היה כל מקום לספק באשר לכוונותיי, ואת, שעד לפני שעה קלה סיפרת לי בביישנות עד כמה את סקרנית, כרעת לאיטך מולי. השעה הייתה מאוחרת, ובפינה הרחוקה של חניון העפר לא היו אנשים כלל. פתחתי את הרוכסן ולא מלים נטלת את האיבר הרפוי שלי ונתת לו לגדול בפיך, לפני שהתחלת לעסות אותו עם לשונך - לאט אך במרץ ומסירות שמאפיינים מישהי שמשתוקקת למצוא חן בעיני מי שמולה.
הדברים זרמו מעצמם. לא אמרתי דבר, ורק נשענתי על הרכב שלך. מעניין אם חשבת שכל זה באמת יקרה כפי שאמרתי שיקרה כשהתכתבנו במשך שבועות ארוכים, או ששיכנעת את עצמך שהכל משחק תמים, פנטזיה, משהו שתאפסני רחוק ועמוק באחת המגירות שלך. במגרש החשוך ההוא זה כבר לא היה רק משחק. הבטת עלי למעלה בעיני העופר הגדולות שלך, ועיני אמרו לך כל מה שהיית צריכה לדעת. גמרתי בפיך, ושאריות של זרע נזלו מזוית פיך כשרכנתי לנשק אותך.
"את נהדרת," אמרתי לך. "בסוף עוד תהיי כלבת זרע למופת."
אולי זה היה הרגע עבורך בו ננטעה המחשבה. אולי כשנהגת הביתה באותו הערב וחשבת על השתלשלות האירועים. מי יודע? אבל באותו הרגע, כשהיית על הברכיים, חייכת. עינייך נצצו, כמו שרק עיניים תמימות יכולות לנצנץ, כאילו ביקשו לומר, תראה אותי, תסתכל מה עשיתי; כרעתי לצידך, בפינת החניון העזוב ליד המכונית, וידי נשלחה בין רגלייך , מתחת לשמלתך, בעוד מבטינו מצטלבים. היית רטובה לגמרי. החלקתי אצבע אחת פנימה, ושפתייך נפערו.
"תסתכלי אליי," אמרתי, ואת הבטת. "עכשיו תבלעי."
לא התקת ממני את מבטך.
"ילדה טובה," אמרתי. "תהיי אישה קטנה וטובה ורוצי הביתה לבעלך, אחרת הוא עוד ישאל לאן נעלמת."
"אתה מרושע," ציחקקת.
"אין לך מושג כמה. תאונני באמבטיה ותשלחי לי הודעה אחרי שגמרת."
2.
ידייך היו קשורות מאחורי גבך. הגאג שהיה תקוע עמוק בחלל הפה שלך מנע ממך לדבר, ועינייך שוב דיברו במקומך. רגלייך היו מפושקות בעודך ישבת עירומה על השידה בדירת ה-AirBnB ששכרנו, ואני ביניהן, באיבר זקור, שקוע בתוכך. זענו יחד, גוף-אל-גוף, מיוזעים, עירומים. הסתכלתי עמוק אל תוך עינייך. לא נזקקנו למלים; ידענו מה התפקיד של כל אחד מאיתנו.
"את מוכנה?" שאלתי, מתנשף, תוך כדי תנועה.
הנהנת. לא יכולת לעשות יותר מזה.
"את רוצה שאגמור בתוכך?"
הבטת אליי במבט נואש, לחוץ. לא היית צריכה לומר דבר. פישקתי את רגלייך ונצמדתי אלייך בחוזקה. רציתי שתחושי בתנועת האשכים, בהתכווצויות הלא-רצוניות של צינור השופכה, בזרם החם שימלא אותך עמוק ככל שיכולתי. נאנקתי, ואז נאנקת בחזרה, ולרגע לא היינו בני אדם אלא זוג כלבים, חיות, עבדים למוח-הזוחלי של שנינו. כשיצאתי ממך תפסתי בשערך והכרחתי אותך להשפיל מבט.
"תראי מה גרמת לי לעשות," אמרתי, ספק ברצינות, ספק בשעשוע. "אסור לך להתקלח היום, הבנת?"
משכתי את ראשך בחזרה למעלה. לא היה כל צורך לומר את זה. ידעתי שלא תתקלחי, שתמשיכי לשאת אותי בתוכך כפרס, כמזכרת, גם כשתשוחחי עם המעסיק שלך יותר מאוחר. גם כשתנשקי את בעלך לשלום בסוף היום ותכיני את ארוחת הערב. לא היית מוותרת על זה בעד שום הון שבעולם.
התרתי את ידייך. "תתלבשי, אני רעב. בואי נלך לאכול משהו."
3.
הגניחות שלך מילאו את חלל הסלון הגדול. ישבתי על הכורסה הרחבה בעירום, ברגליים משולבות, והבטתי בך בעצלתיים בעודי לוגם מכוס היין שלי. נשענת על ארבע על הדום רחב, ותנועות האגן החדות של הגבר שעמד מאחורייך טלטלו את גופך במחזוריות מהפנטת. שלולית של ריר שנזל דרך הגאג מזוית פיך ניקוותה על השטיח, דרכו גם גנחת בקולניות. עינייך היו מזוגגות, והיית רחוקה וקרובה בו-זמנית; כאילו נותרה אך ורק קליפה מהאישה החייכנית שנכנסה בדלת רק לפני שעה קלה. הגבר מאחורייך לפת את אגנך בחוזקה, ויכולתי לראות את אצבעותיו מתחפרות בעורך הרך בעודו נצמד אלייך ונאנק. הזרע שלו מילא אותך מאחור בפעימות רבות עוצמה, והוא התנשף בכבדות ונרעד. את רק גנחת בקול רם כשהרגשת את הנוזל החם שלו ממלא אותך. נותרתם מחוברים עד שהתאושש ובאיטיות נשלף ממך, ואת טיפטפת על הרצפה ללא שליטה וללא הגה.
לא נותרת פעורה לזמן רב. הגבר שמאחוריו החליף אותו. הוא כרע מאחורייך וחדר אלייך באיבחה, בלי לומר דבר; וזה שמאחוריו נגע בעצמו, ממתין בסבלנות לתורו שודאי לא ייאחר להגיע. שוב רקדת את הריקוד האירוטי שלך, ואברייך התנדנדו ללא כל שליטה. הרמתי את הפלאפון וצילמתי, אבל לא היה אכפת לך. היית מרוכזת בתחושה של האיבר החם בתוכך, ובפורקן הבא שימלא אותך. היית חיה, פקעת של אינסטינקטים מגולגלת לתוך עירבוביה של איברים, נוזלי גוף, זיעה. כלבת זרע. נוקלאציה של רעיון שהפך למציאות. הגבר השני התקרב לשיא. תהיתי מתי אקום ואתפוס את מקומי, ובינתיים הבטתי מהצד, משועשע, וצילמתי אותך מגרדת את התחתית.
