צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

גלריה

תערוכה.
לפני 13 יום. יום שני, 15 ביוני 2026 בשעה 5:56

הם שניהם היו מיוזעים, והריחו מסקס. ראשה היה שעון על חזהו, וידה שיחקה בהיסח דעת באיבר שלו. הוא לא זכר מתי גמר כך לאחרונה ואיבד שליטה מול מישהי. "היה לך טוב כמו שהיה לי, בייבי?" היא גרגרה. 

"וואו," הוא אמר, ולא הוסיף. לא היה צורך. 

"אני שמחה," היא גיחכה. "אני אוהבת שאתה עושה ... דברים למעני."

האיבר שלו התעורר מעט לחיים בין אצבעותיה המיומנות. היה בה משהו מהפנט שגרם לו לשוב אליה, משהו שדיבר אל המוח הזוחלי, הקדום שבו, שעקף את כל נורות האזהרה שהבהבו בכל פעם ששלחה לו הודעה. אולי זה היה המרחק המתעתע בין החיוך הכובש לזיק העמום של הטירוף שהבהב בעיניה כשעמד מולה עירום, ללא בגדים. אולי זה היה הפרש הגילים ביניהם. תמיד הייתה בו משיכה לנשים מבוגרות ממנו. היא ליטפה אותו ברוך אימהי אינסופי לאחר ששעה קלה קודם רכב עליה, הסטרפאון שלה עמוק בישבנו. 

"אני אוהבת איך אתה חוזר שוב ושוב, למרות שאתה יודע שבכל פעם אני מעלה את המחיר." היה לה חיוך של חתול צ'שייר מרוצה-מעצמו. הוא הסמיק. "צריך חתיכת אומץ בשביל לקבל ממני בתחת בשעה שאתה מסתכל על תמונות של האקס שלי ואני מספרת לך איך הוא היה מזיין אותי הרבה יותר טוב ממך עם הזין הקטן שלך, נכון? מתוק שלי."

הוא הסמיק מבלי להשיב. אפילו אחרי המעשה היא ידעה לבחור את המלים שלה בקפידה, לפרוט על החששות והפחדים שלו במיומנות כזו.  

"כתבה לי לאחרונה בחורה חמודה. בקושי בת עשרים, מתוקה כזו, יפה. הייתם יכולים להיות זוג נהדר, אתה יודע? העיניים שלך והפנים העדינים שלה. אמרה לי כמה הבלוג שלי מחרמן אותה. מבולבלת כזו, אבודה, כמו שאני אוהבת אותן," סיפרה לו בחיוך. 

אותן, הוא חשב. ואותי. "מה ענית לה?" הוא הצטרד. היא אהבה לשתף אותו, לספר לו, לראות את הגבות שלו מתרוממות בפליאה. לתאר בפניו את הטרף שלה. מעניין אם היא מדברת גם עליי כך, תהה בליבו. היה בו חלק שקיווה שכן.

"דה יוז'ואל," משכה בכתפיה. "אמרתי לה כמה היא יפה, ומעניינת. אני מריחה את הנואשות שלהן, היא מחרמנת אותי. היא לסבית, פרופר. הן בונות לעצמן איזו פנטזיה בראש על האישה המבוגרת, המנוסה, שתמלא להן את חסך האמא. אני רק צריכה לנצל את זה, לתת להן את הולידציה לה הן כמהות - לא יותר מדי, מיינד יו. רק מספיק כדי שירגישו כמה נעים זה מרגיש, וירצו עוד. כמו לתת פירורים לאדם רעב. אתה רוצה לראות אותה?"

אצבעותיה נכרכו סביב הזין הרפוי-למחצה, מעסות אותו, מקימות אותו לתחייה. היא שלפה את הנייד שלה. היא באמת הייתה יפה, הוא אמר לעצמו.  

"אני דווקא מעדיפה אותן קצת יותר מכוערות, כאלה בלי ביטחון עצמי גבוה, אתה יודע? יותר קל איתן. אבל יש בזאת משהו פתטי, מתחנחן. אם יתחשק לי, היא עם פלאג בישבן ועם הפרצוף שלה בין הרגליים שלי תוך שבועיים, טופ. אבל חשבתי לעצמי ... אתה יודע מה בא לי לפעם הבאה?"

היה בו חלק שלא רצה לשמוע, וחלק שהשתוקק לכך, לראות כמה עוד נמוך היא תוכל לקחת אותו. הוא רק הנהן לשלילה והסתכל עמוק אל תוך עיניה, וראה בהן רעב אינסופי. היא הייתה בור עמוק שמטילים אליו אבן ולא שומעים את קצהו. הזין שלו הלך והתקשח.

"מה? ... " מלמל.

"בא לי לפתות אותה, להביא אותה לפה. להוריד אותה יפה יפה על ארבע. לאלף אותה. לתת לה ממני פירורים, ואז לומר לה שבא לי לראות גבר מזיין אותה, בשבילי. בהתחלה היא תגיד לא, היא תלך, אבל אני מכירה את הטיפוס שלה. ברגע שאני אקשיח מולה עמדות היא תזדחל בחזרה כמו זונה טובה. בסוף היא עוד תתחנן לזה, ואני אלטף לה את הראש ואומר לה איזו ילדה טובה היא, שמקבלת זין כזה יפה. מה אתה אומר, בייבי? רוצה לזיין מולי לסבית?"

"אני ... " המלים נתקעו בגרונו. היה בזה משהו נורא. הוא לא רצה לחשוב על זה. הזין שלו היה קשה לחלוטין. 

"בא לי לראות אותך מאחוריה, מפמפם, ולהסתכל לה בעיניים. לראות את הדמעות נקוות, את הסבל. אבל אתה יודע מה הכי מחרמן אותי, בייבי?"

הוא טלטל את ראשו. הוא ניסה לא לחשוב על הסיטואציה, על הבחורה, על הבכי, על החיוך המדושן. 

"אתה, בייבי. זה הכל בשבילך. כלומר, בשבילי. בוא נודה באמת, זה אף פעם לא בשבילך," היא צחקקה מולו. היא ירקה על כף ידה ומרחה את הרוק על האיבר הקשה, מאוננת לו כעת בקצב אחיד. "אני יודעת שהזין שלך בכוס שלה ירגיש כל כך טוב. אני רוצה שתרגיש נהדר ושתשמע אותה בוכה תוך-כדי. שתשבור בה משהו תמים, יפה. שתגמור בתוכה. אני אשכנע אותה להיפטר מהקונדום, אל תדאג. להוריד נשלטת כמוה על ארבע זה קל, יש כמוהן אינסוף, אבל להוריד אותך ולגרום לך לחצות את גבולות המוסר שלך בשבילי ... זה כבר משהו אחר. משהו מעניין. משהו ששווה לנעוץ בו את השיניים."

"אני ... אני לא יודע ... " הוא גמגם. היא עוררה בו בליל של תחושות, ועל כולן ניצחה היד שלה, שנעה במיומנות על הכלי הזקור שלו.

"אבל אני יודעת," היא לחשה לו. "אני יודעת שאתה ילד טוב, שזה לא באמת אתה. אתה לא איזה מתעלל סאדיסט. זה כל הכיף, הבנת? אני רוצה שקצת תשנא את עצמך אחר-כך, אפילו יותר ממה שהיא תשנא את עצמה. רק כי אני אמרתי. שתכאיב לה, לא עם איזה שוט מטומטם. לא סובלת את אלה. רוצה שתצלק אותה ותגמור, מולי. שתהיה הכי בן-זונה. בשבילי." 

"אני ... עומד לגמור," הוא התנשף. היא הגבירה את הקצב.

היא חייכה. ידה החופשית נתחבה בין רגליה, נוגעת ברטיבות שלה, מפיקה מעצמה רעד לא-רצוני. "אני יודעת. אני מרגישה אותך, תמיד. זה חצי אונס ככה נראה לי, נכון? אפילו שהיא תסכים להכל. תגיד לי שתהיה האנס הקטן שלי כשאתה משפריץ פה על הבטן שלך, כמו הסמרטוט הטוב שאתה."

הוא עצם את עיניו. שפתיו נעו בלי קול בשעה שכל שריריו התקשחו והנשימות של שניהם הפכו כבדות.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י