-"תגידי לי את רצינית?? הרי אמרתי לך שיש לנו שכירות לשלם! איך את לא מתבחחשת להעפיל הכל עלי?? אני עובדת כמו סוס 12שעות ביום ואת יושבת רגל על רגל מבטלת משמרות??? נכון, כי תבוא המשרתת תנקה, תבשל, תשלם!? ממש ממש לא! זהו! די! נמאס לי מהייחס המזלזל הזה שלך! את גרה בבית הזה בדיוק כמוני ואת תשלמי שכירות, אם לא שכירות אז חשבונות!"
-" וואי איזו כבדה את... תרגעי... אז בזבזתי את הכסף של השכירות... היתי צריכה תסרוקת חדשה .. את יודעת כמה עולה היום מספרה" -אני בשוק.
-" אני לא מאמינה למשמע אזני... את מעדיפה לעבור לגור ברחוב ? אפשר לסדר את זה כבר עכשיו! תסרוקת?? באמת??? חתיכת אגואיסטית חוצפנית! זהו! אני לדבר סיימתי.. אני אלמד אותך לקח!" עם המילים הללו קמתי והלכתי לחדר הבאתי תיק ניגשתי לחברתי ומשכתי אותה אחרי אל הספה- " עכשיו תלמדי מי אני! ומזה להתנהג ככה, אני מתוך טוב ליבי נותנת לך לגור איתי ואת אפילו לא חושבת להרים את התחת שלך מהספה ולעזור לי קצת??? זהו! נגמר לי..." -ראו עליה שפוחדת. בצדק. היא הרי עברה לגור עם דומינה ללא ידיעתה... היא ונילית... בסדר לעונש זה לא ישנה. הפכתי אותה על הברכיים שלי וסגרתי לה את הרגליים באמצעות שלי שלא תברח.. "תקבלי עכשיו עשר על כל צד לחימום" הנחתי את המכה הראשונה לא חזק, ועוד אחת ואז שוב כל פעם מדבירה את החוזק והקצב, בסיום עשר המכות משכתי לה את המכנס למטה, מכיוון שזה עונש ולא למטרת הנאה גם התחתון שלה עף לו לרצפה... היא התפטלה קראה לי בשמות.. זה לא ממש הזיז לי לקחתי מהתיק שלי פאדל קטן אבל חזק מאוד והתחלתי להנחית פעם פה ופעם בצד השני תוך גדי הגברת קצב והרצאה על התנהגות בבית, מטלות, הקשבה חינוך ומשמעת.
-"קומי" פקדתי."לכי למקרר תביא משם את התבנית עם הקרח" אם כבר עונש אז שיהיה עד הסוף. היא צייתה למרבה הפתעתי. כנראה הבינה שאין טעם להלחם הרי זה לא מזיז לי ולה בטח חוץ מאוד כאב לא יצא כלום מזה. היא חזרה לסלון עם התבנית, הוצאתי כפפות מהתיק חשמתי עלי.. "תשעני על השולחן עכשיו! ככה שהתחת שלך יהיה מולי ופלג הגוף העליון שוכב על השולחן" צייתה. לקחתי קוביית קרח ששחררתי מקודם מהתבנית והצמדתי לה לחור של התחת.. עם לחיצה קלה הקוביה הייתה בפנים "שלא יפול כלום, תשלטי על הסוגרים שלך! אם אראה קוביה מציצה אני אראה לך מזה אי ציות", הנהנה.. לקחתי קוביה נוספת ודחפתי לה לכוס, ועוד אחת עד שכל התבנית לא הייתה תחובה לחורים שלה..לקחתי קיין "תספרי 25 הצלפות, זה על זה שבזבזת את הכסף של הדירה על עצמך!" התחילה לספור..עצרתי אותה" את תספרי ככה.. אחת תודה גברתי, שתיים תודה גברתי.. ברור???" .
-" כן. גברתי".. ענתה לי..
-"יופי, ילדה טובה.. אני יעשה ממך בן אדם!" התחלתי מההתחלה.. ראו שהכאב היה רב אבל היא נשארה במקומה.. היא בכתה.. מוזיקה לאזני הבכי הזה .."קומי! תסתובבי אלי תעלי על השולחן ותפתחי רגליים" היא נבהלה אבל צייתה... בנתיים מים נזלו מחוריה מהקרח שנמס בתוכה. לקחתי שוט רכיבה והנחתתי מכה ראשונה על הדגדגן... צווחה נשמעה בחדר.. לקחתי את התחתונים שלה ודחפתי לפיה " את רוצה שהשכנים יבואו ??? " על זה קיבלה עוד כ 20 נחיטות על הדגדגן ובשפתיים עד שהכל הי נפוח ואדום בורדו... היא בכתה, התמונה הייתה מהממת, חברתי על השולחן עם רגליים פתוחות דומעת ומנוזלת ועם תכתונים בתוך הפה... חבל שלא צילמתי.
"קומי!". הלכתי למטבח הבאתי עיתון ואורז פרסתי את העיתון בפינה ועליו פיזרתי אורז. " לכי לפינה תעמדי על הברכיים עם ידיים מאחורי הראש ל 20 דקות. בזה העונש שלך יגמר...להיום :)".
"מחר, לא מעניין אותי איך, תוציאי מפרעה מהעבודה ותשלמי את חלקך בדירה.. אם לא? את יודעת מה יקרה..."
השארתי אותה לעמוד בפינה בחושך ורגועה כי יודעת שהיא לא תלך לשום מקום הלכתי לישון.
מאז אותו יום יומיים לפני תשלום שכר הדירה הכסף היה אצלי... וכמובן על כישלונות ואי ציות או אי מילוי המטלות הביתיות שלה הייתה נענשת בו במקום..