החיים מלמדים שלהגיד את האמת שלך יש מחיר, שהנסיון להוכיח חפות ולהתנקות מעוול שנעשה לך מוסיף הרבה פעמים עוד עוול.
מחריד איך הצער שלך הופך לשימחת האחר.
קראתי שוב את השרשור של לפני שמונה חודשים והשרשור של הימים האחרונים. קראתי את ההודעות הלא בהירות שלי שנכתבו מתוך תשישות גדולה, בלי יכולת אמיתית להתייחס לכל האישומים.
אני מרגישה צורך לכתוב בבלוג הפרטי שלי, עכשיו כשזה כבר ירד מסדר היום באתר, אבל הפגיעות עדיין נשארו.
אני כועסת על עצמי שלא הייתי בוטה ונחרצת בתגובות שלי. העובדה שאני יותר חזקה מאיך שהייתי בתקופה ההיא מאפשרת לי להגיב.
לאותה בחורה שכינתה אותי אקסית מהגיהנום (ועוד שלל כינויים), לכל אותם אנשים שהצטרפו לעליהום שנעשה עלי אז ולחלקם שהצטרף גם היום- אני תוהה אם יש ביכולתכם לדעת איזה עוול עשיתם ועל איזה אישומי סרק והגזמות התבססתם.
הוצא לי כזה שם של מטרידנית, שמאז אותו מקרה גם לא יכולתי לפנות בדין ודברים לאלה שהכפישו אותי על מנת ללבן דברים.
אין לי בעיה שלא ישמעו את הצד שלי אבל יש לי בעיה עם אנשים שלא שומעים את הצד שלי ותוקפים אותי. יש לי בעיה עם אנשים שמנצלים את מעמדם בקהילה, כשהם יודעים שמילה שלהם יכולה להשפיע.
יש לי בעיה עם אנשים שמבססים את הרקורד שלהם כאנשים לכאורה אמינים כדי להטיח ערימה של שקרים.
להיות מואשמת בסחיטה ואיומים זה לא דבר של מה בכך עבורי.
בכל מקרה, מעולם לא איימתי או סחטתי אף אחד, אפילו לא ברמז. אני יכולה להבין שהטרדה זה עניין של פרשנות - גם אם היא נעשתה תוך סילופים רבים והוצאה מהקשרים והגזמות אין קץ. אבל לא כך לגבי סחיטה ואיומים.
ואני מצפה ממי שמאשים אותי בדברים כאלה ושטוען שיש בידיו הוכחות, שיפרסם את אותם דברים שיש בהם טענה לסחיטה ואיומים, ולא שום פרט מסגיר או מביך שאין זה מעניינו של הציבור לדעת.
הטענה שאיימתי וסחטתי חזרה כחוט השני בתגובות של אותן שתי נשים והיוו בסיס לשאר התהלמויות כנגדי ותגובות בוטות אחרות.
אם אותן הוכחות לא יפורסמו, אני מצפה מאותן שתי נשים שימצאו את הדרך לנקות אותי מאותם אישומים, בדיוק באותה הפשטות שהן מצאו לנכון להאשים אותי שוב ושווב. אני מצפה מחבריהם וחברותיהם - אלה שהצטרפו להאשמותיהן - שגם הם ימצאו את הדרך.
אני מפרסמת את הדברים בבלוג כדי לא להיות מותקפת בפורום הכללי ומשום שאין לי שום רצון לפנות לאף אחד באופן אישי (לא אחרי האשמות חוזרות ונישנות שאני מטרידה - מסתבר שגם מזה אפשר לעשות מטעימים וסילופים אין קץ)
לפני 18 שנים. 28 בספטמבר 2006 בשעה 6:24