לפני 10 שנים. 2 בפברואר 2014 בשעה 2:22
המתת השור
לפני 10 שנים. 1 בפברואר 2014 בשעה 18:14
אחרי עשור כמעט של התכבויות...או משהו שנרגש כנצח, הוא כותב לי "אני רוצה אותך" ואני עונה לו " גמני רוצה אותך"
והינה זה בא
הוא חי בארץ עובד כמו מטורף כדי להיות משהו..אנני כמעט ויודעת דבר עליו אלא השם הפרטי שלו...שהוא בדיוק זה של חבר שהתעלל בי..אירונית החיים..הוא בדיוק נתן לי בפעמיים שנפגשנו עונג רב....האמת היא, שאני מתאהבת תמיד באלה שיודעים לדפוק אותי...אני כל כך חושנית, כל כך אוהבת את זה שמי שיודע להשתמש בי, סיבה מספיק טובה שארוץ אחריו כמו רעב רודף את העולם...
יש כמה יוצאי מן הכלל אבל האופן כללי, אלה שהיו יודעים, הייתי השרמוטה שלהם...אבל הינה זה השתנה...אני עברתי אלפי קילומטרים פיזית ורוחנית. כל יום שאני קמה אני קמה מחדש...ממש כמו לפרמט מחשב מחדש
לפני שבוע, הינו עוד פעם מחליפים תמונות. שעות הינו עברים יחד כך...כאשר הוא היה בעיקר שואל אותי על טעמיי ואיך לענג אותי...משהו מאוד לא אנוכי...הרגשתי את הקרבה ואת החיבה הרבה...אבל דבר אחד מלבד השם הפרטי שלו לא יודעתי...
עד כדי כך שהגעתי למסקנה שהוא פשוט נשוי כי עם הליבידו שלו, גדול שכזה, כמו נמל טעופה בן גוריון, אני לא יודעת איך הוא מחזיק מעמד...למעשי, המעמד החברתי כל כך חשוב לו. הוא בא ממשפחה שלא הכל קל שמה...אני מניחה...עד כמה שהוא אמר לי...אולי היה יותר טוב לו אם הוא היה נשוי כי כל כך נכון הינו אחד לשני...אם זה היה קיים בכלל...
הוא השולט היחיד שהסכמתי לו לשליטה מעבר לים...הוא הביא אותי לזה יפה...
זה קרה לפני כמה ימים...התכבתות ספונטנית כל כך יפה בתור הלילה...
שחר עלה לרגע בשמיי...היה לי אור לרגע...היה לי שמח...היה לנו נכון
אבח הינה זה קרה..ביקשתי ממנו קצת יותר. והוא סירב...ביקשתי להיות קצת יותר מגוף ומיניות נכונה בינינו...הוא סירב...שתקתי לרגע ועשיתי זאת...חסמתי אותו לאולם.
העיקר נכתב כאן
לפני 10 שנים. 1 בפברואר 2014 בשעה 17:49
לפני 10 שנים. 1 בפברואר 2014 בשעה 16:48
Pinker (2008) The Moral Instinct
לפני 10 שנים. 1 בפברואר 2014 בשעה 16:02
“When she's abandoned her moral center and teachings...when she's cast aside her facade of propriety and lady-like demeanor...when I have so corrupted this fragile thing and brought out a writhing, mewling, bucking, wanton whore for my enjoyment and pleasure.....enticing from within this feral lioness...growling and scratching and biting...taking everything I dish out to her.....at that moment she is never more beautiful to me.” ~ Marquis De Sade
לפני 10 שנים. 1 בפברואר 2014 בשעה 13:28
לפני 10 שנים. 31 בינואר 2014 בשעה 18:33
לפני 10 שנים. 30 בינואר 2014 בשעה 1:50
מילים יכולים לחתוך בדיוק כמו סכינים
לפני 10 שנים. 29 בינואר 2014 בשעה 12:40
אני לוקחת קצת מזמני הדחוק כדי לכתוב כמה מן הדברים שהבנתי בחיים
מי שרוצה אותי יבוא אלי ולא ההפך. אני לא מכבת את אלה ששואלים אותי "מתי את במרכז או מתי את באה לישראל
מי שרוצה יבוא להר ולא ההפיך
העולם הוא מקום מכוער והגברים הם זן אגואיסטי ביותר. כמה מכם - בין היתר בן זוגי - אך הם הבודדים שבינהם יכולים לשאת על כתפם את הכוח הפנימי שצריך כדי להיות אוהב, בן זוג, אבא או מאהב טוב. רוב רובכם פשוט לא מבינים עם מה הם סכים כאשר מדובר בשליטה
מתבלבלים בין חרמנות למן ושליטה...
יש בי כעס עצום, על עצמי ועל העולם...כאשר אדם נמצא בקשיים, בודדים אלה שיבואו ממש לעזרה, אך אפילו לא על עזרה אני כותבת אלא מאט יביעו את המאט אמפטיה שיכולה להיות לדקת מרגועה
לפני שלוש עשורים שמעתי את המשפט הזה שהחריד אותי. כל חיי פחדתי מהנכונות של האימרה זו פעם
"יום אחד, יגיע הזמן שיהיה פריבילגיה להחזיק במשרא, להיות מהעוסק
הזמן הזה הגיע אני חוששת שהמפלט למצב זה יהיה קטלני
אני mujer al borde de un ataque de nervios
שרוצה רק שקט, שירביצו לה עד דם חודש שלם ושרוצה רק, אבל רק כמה רגעים של שחכה
אטי הילסום יהודיה מבריקה הולנדית שנכדה באושביץ ב1943 כתבה יומן שרק עכשיו המערב מגלה ושאותה קראתי לפני שלושה עשורים כתבה עז
כל מה שאני צפה מסביבי הם את אותו עולם האייום ונורא של מחנה ריכוז אך הידיעה, הידיעה בלבד שאי שמה יש פרח לבנדר הצומח בשדא בר צריך לבוא לידיעתי כדי להבין שהעולם הוא כולל גם את זה והוא חלק בלתי ניפרד ממנו....
לפני 10 שנים. 28 בינואר 2014 בשעה 15:59
זה הוא או אני ... פורסם לפני 33 ימים ב - 4 במאי, 2007 הוא מיוחד באופן מטורף.
הוא אחר באופן שהמוח
לא יכול לתפוס
והנפש לא מסוגלת לעכל.
באופן שהוא מניח את ידו בסיגריה
בין השפתיים המושלמות שלו.
בצורה שבה הגידים שלו...
מסודרים על גב כף ידו,
באצבעותיו הארוכות.
בעורו השחום, והחלק.