בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 10 שנים. 5 בפברואר 2014 בשעה 16:26

הוא לא יכל לעבור מעבר לנקודה אחת מסוימת בדרך

מעולם אחד לשני כאשר הכניסה כבר הייתה מפורמת היטב...ואנשים היו צריכים לעבור כרבוע רבוע כדי לעבור מעולם אחד לשני

ויותר גרוע מזה היה הדרך...הודים היו אלה שלא יכלו לקבל את העובדה שחתול הינו חתול ולא יכול לעבור את הדרך כבן אדם...

אז 2 שאלות נשארות בראשי

האם ניתן לעבור את הגשר הזה כאשר הגשר הוא צר מאוד

האם חיות הן יכולות להכנס לעולמינו במובן הרגשי המלא....האם אנחנו על אותו תדר

יש סכנה של הכחדה ממש של הזו הזה של הבריה

מלחמה אבודה מראש בין המחייה של החיות לשנו ...

אחת המפטחות של המאה הזאת

הלמידה העצומה שאני מכניסה בעולמי הינו הפרס של הכישלון העצום שלי בעין אחד שלי אלי

כרגע, אני חייה תרתי משמע את הדילמה האמיתית של החתול

לפני 10 שנים. 5 בפברואר 2014 בשעה 8:11

I dont take disapointment very well.

Maybe should I take it with an air of awe and acceptance. but no, i tke it as I always used to take it, with a tremendous envy of rebillious fury

there has been attempts along my life to make me believe that this should be taken as the wrong

that the problem was actually enbedded in me...

it is this sort of manipulation that most 2nd type minority groups are taught and which is reprodruced all along history

but it comes always to terrible results.

i actually study a course of Yale of morality and psychology that is, in its first part, is there any intrinseque morality in men altogether...

that is : are there universal laws for morality and an period where all seem to belonging to a spineless relativism.

the answer seems to be both in nature. hybridis.

a comportement, will always, at one moment or another be rebouncing a certain kind of wall.

wether this wall is of a different nature than the one that used to be a hundred years ago, or even a decade ago...

 

my question is : where deos all this knowledge will go once it is tossed in to the sea of death,

לפני 10 שנים. 5 בפברואר 2014 בשעה 5:49

מצריך לפעמים לעקור משורשים...ואני אדם עץ כך כך שאנני יכולה לראות את הדבר הזה בשלוות נפש....

יש אחרים שיכולים לעשות כך די בקלות. אני לא.

יתר על כן, אני פוגשת מידי פעם במסדרונות הפנימיות שלי, באלה שהחיים שלי רוחות שקשה להמית אותם כי הם מסרבים לתת לי ללכת...

אהבה מרחוק אינה אהבה אלא משהו שמצריך גרעונות בולעות אנרגיה באופן תמידית.

אזי, לקחתי סכין ואני חותכת...

הדשא הוא מלא בעשבים שותים סותים יפים פרחים יבשים שורשים שנסתרים לעין...

כרגע, את בסט, נצריך לעזוב את הגינה הזו....

לכן, כיום אני עסוקה בפעילות הזו.

עובר מול החלון הרחב של החדר שינה שלי את המתאסף זבל...

זבל בבלגיה זה לא עיניין שניתן לקחת בקלות....

במיטה ישן שולט צעיר, ענף צומח שלפעמים מעצבן אותי לפעמים מנחם אותי....

הוא ישן...ואני הבוקר מגנה עליו....

החמישים הראשונות הראשונות היו רוב הזמן אייומות...אני נולדת מחדש...הפעם, אני בוחרת את חומר הבריה

לפני 10 שנים. 4 בפברואר 2014 בשעה 0:09

לחיות בין האריות ולדעת שאתה יכול  כל רגע לקבל ביס קטלני מאחד מהם...

או להיות בין האיילות...קלות ויפות כפרחים באוויר אבל נסחפות לשמה או לשמה לפי ההחלטה של הרוח

לפלס את הדרך שלך בידיעה שאתה חופר תמיד בגונגל אכזרית ולא לקבל לא אף פעם...בכל מיקרה לקבל את מה שאת רוצה ....ולבסוף להיות אריה מלך שולט

בחייך ...או אריה מת...

או להמשיך להיות נעים הליכות כמו עיילה אבל כש את על רצפה, הידיעה הבטוחה היא שלא יהיה לך אריה כדי להגן עליך ...או המקרה הטוב ביותר, את תתרפי על ידי אריה שיעבור באיזור ויתרוף אותך כי את שכובה על הצד של הדרך

ישראל הייתה ביתי, אני מתה מגעגועים...אבל לא אשוב לא אולם ...למקום שלא יכולה להיות לא לביאה ולא עיילה יותר

 

לפני 10 שנים. 3 בפברואר 2014 בשעה 0:58

THE DEATH OF A BULL PART 3 <!-- .entry-header -->

רביעי  – 20 ספטמבר 2006 the death of a bull  : last part

פורסם לפני 7 שנים ב – 20 בספטמבר, 2006 בשעה 02:54 the pain brings it the past for a moment and tares it into pieces like in the jaws of a tiger  I am completely in the instant now, under His hand, wondering what will be the next step, when he will stop,  ? but I don’t stop. I don’t want anything. I am powerless and immobilized. I am an added entity of ackes and helplessness, even forgetting the doubts now; a bull cornered, exhausted, beaten, vanquished, surrendered…he has added the last instrument of ownership on my breasts and the chains on the nipples are hurting so much…I cry, I moan, i beg….but I don’t stop. do you remember Carmen when she is going to be given the coup de grace, her eyes full of despair but calm and accepting the judgement knife? that was me at that moment. . My eyes are half closed at moment. I am waiting for his last gesture : deliverance or execution but i hear his voice in my calm defeat  and i follow his voice…when he utters one of the most beautful sentence intended for a woman… "Baby, now, you are so beautiful" says he when he sits up and looks at me, on all four, on the sofa, with the ropes penetrating the flesh, the chains on the nipple creating this metal rings and my hair tied upwards. my mouth open cannot contain the saliva…I dribble like a wounded bull, when they are taken last by the sword….but I am not even furious…all feelings are fleeting away from me but this feeling of surrendering. Resistance is now a word belonging to the past.
He will take me at that stage…brutally, sexually, doggy style…I don’t even enjoy the penetration of his too wide penis… I am his beast of satisfaction. i ask for no more, not love, not tenderness…relief… I am clean of willingness, expectations, wants and wims…he has mastered me through pain and surprise, escalation and relief, caress and hits of the cane, emprisonning me in a cage of restricting sensations, filled within my self, filled by him, narrow like a virgin, again, a 17 year old.

לפני 10 שנים. 3 בפברואר 2014 בשעה 0:57

רביעי  – 20 ספטמבר 2006 riding  a tiger part 2

פורסם לפני 7 שנים ב – 20 בספטמבר, 2006 בשעה 02:44 He likes me …..caresses….that is why he starts with humiliation… "present me your ass" "put your cheeck and your breast on the floor" forcing me to widen my buttock presentation, uncovering my anus "spread your  buttock" I obey …why ? it is not painful …yet…he watches me very close; looking in my ass as if I became something of an animal to be exposed…slowly but surely, i am leaving my status of elegant woman and turning me into an almost anonymous mass of flesh, now not only defenceless but unprotected in my most inner body parts. He has understood the transition. so   he hits me with a cane. the hurting has started. i have started to fear the unexpected, wondering how far he will go as he is giving me more difficult and difficult missions in an increasing uncomfortable restrains… For the first time ever, i am penetrated by a but plug, a huge one… "it will hurt a little, you know ?!"…and it deos. I moan with pain and fear…now my increasingly present companions. His caresses have become rarities..he is turning me into a beast of pain and suffering now…step after step, adding to the pressure.Pressure in my ass as the butplug seems humongous, pressure of his fingers fondling within my vagina. he turns me on the back. i think relief ? no…I am to stay with legs wide apart, feet not touching the side of the bed; my flesh mass is starting to weigh on me  "you see, a slave is too stay with legs apart for a long long time…you have to get fitter for your Master…other wise, you are of no use bitch !" an insult fuses here and there. He has called me Baby too…strangely, I am starting a trip back into time when I am on my back, legs trembling uncotrollably, closing my eyes, getting there, into stress, into space; into another realm. He pleasures me, pushes in the but plug, discovers my clitoris….massaging it solftely, pushing again the plug within with the feet and speaking to me " mmm…you are wet now" completing his words with an intruding movement within me…pleasure and pain are entetwined now, sticking to fear "if my whip is falling from your legs, i will punish you"…says he uncompromissely I believe him now, every word uttered by his mouth is a potential promise of pain or bliss… he caresses my lips, every single part of my sexual apparatus…nothing escapes his attention. A intermission is always followed by another instrument of challenge introduced to me. He disappears for a moment, giving the order not to move and comes back with something hidden within his hand…me wondering what… "look at my eyes": "look at me "…i am glassless but i gaze intensily within his eyes… I don’t want to give up…I have still the strength of organizing my resistance.
so the mouth restraint is introduced within my mouth. my first time. I have dreamed for this moment, fantasized about it…but now, this instrument is a forcing element, raping my jaw open. I have a petite face. I know it…it is installed behind my teeth. I can barely utter a sound. Now, the capacity of verbal expression is taken away from me.
He takes a rope in a noose and ties it around my waist, tightly. i am loosing my breath for a moment. fear. how far ? why ? do i need that ? i came to look for pleasure, relief, forgetfulness. I am encountering a executer hand, a restrainer, a Master. He is not my lover, he is my user and I am used now. no doubt.
I am not naked anymore… i am closed with a tight rope surrounding my waist and closely set on my vagina and bottom, a outfit of restraint with a tail at the end for Him to take me to his whims…to his orders… why do i obey? why do i go on with this torture ? I don’t know really… but what i know is that i have no more strength to tell him no, and no more strength to offer resistance.  I am so weak that i fall into what he will call "rapture" .  .

לפני 10 שנים. 3 בפברואר 2014 בשעה 0:56

RIDING A TIGER PART ONE <!-- .entry-header -->

part one : riding a tiger פורסם לפני 7 שנים ב – 20 בספטמבר, 2006 בשעה 02:39 Yesterday night, I had my second memorable bdsm interraction with a master from the TLVV area….yes …now, it comes more natural to me to call my partner a Master

The main point though being that he sounded like an experience master, one practicly born with it, a natural.
I know what happens generally with these males… they are not sure of what will do with this  woman presenting child like sometimes characteristics….i ended up on his floor.

it was my first with but plug, mouth restraint, servicing a little  and brutal sex. The mise en bouche was not from the outright, in the cafe we met but when I enterred his territory. As I ment to sit myself comfortably on his coach, he set me on a plastic cone, barely large enough for half of my buttocks and trying to find my equilibrium on it. It was in fact an exercise in bellitling me right from the beginning, as i was obliged to gather myself within myself and reducing together with arms and legs the space that i finally had to take in the room. i was immediatly set to be this shrinking presence but as well like a spread of energy having to reduce into a space too small and be content with its narrow and pressuring resuls…. that would be anyway probably the two main sentations evident through this bdsm session.

the first test of his "brutality" or rather a manifestation of his strict keeping an eye on me was when he kicked within the plastic cone i was attempting to sit and had "cheated" a little (according to his version) by bending a little forward. In a flash, he kicked it down and i found myself on the floor, looking at the face of a rather composed man turning into a hard facies. My hands touched the floor, my legs open with a still controled feeling within me. as I was cleaning my hands from the dust, evidently expressing a quiet criticism about the cleaniness of the place, he understood the hint right away and said : " it you do it again, you will be punished"!

was still full clothed, full shoesed….soon enough came the order to undress….in front of him, staring him in the eye. This, was of course not unexpected, as it is a regular ceremony in these kinds of encounters …but it is always a moment fill with stillness, timidity and gradual but swift uncovering towards nudity. He was staring at me and saying :" you are not shy" as i was realising that the main concern with Masters in the soul is often not the model like canon style model but the woman with her flaws giving up that first and foremost defence line. That rendered her sexy…not the golden harmony or not of her body. there lays the different values between bdsm and vanilla…her breasts are what they are, her hips are what they are, her cunt is what it is, the essential being that exposed them to Him and could not, in anyway, conceal a thing from Him anymore. I felt there, with my marks on the forehands and my breast (the little testimonies of a katyusha),

לפני 10 שנים. 2 בפברואר 2014 בשעה 14:51

שאני לא חולה ....הגוף שלי צועק עלי...

ביחד עם זה, יש לי הר שאני צריכה לעלותו. ויש לי רק את הכוח הזה המועט...? כבר שנה ....חתכו אותי...הולכת להיות עוד פעם תחת הסכין של מנתח

עוד הצליבה של הגוף העייף הזה...האם לא הנשמה גם ?

הולכת ללמוד פלמיט בקרוב בצורה אינטסיבית...זה נחוץ כאן מסיבות פוליטיות אבל זה גם אתגר אישי....עוד הצתלבות אבל

כי אצתרך לבחור...

אני רוצה לכתוב. ולמרות ההיכרות הקרובה שלי לשלוש שפות, ועוד אחת...אני צריכה לעשות את הבחירה..הן

לאן ילכו את כל העוצרות האלו...לאן הולכים כל העזיבות של העולם ....

והמוזר ביותר...פלמיט/דויטש היא שפם אבותיי ממש...אני לא מפסיקה לחזור לשורשים

אם אצלול יותר, אמצא אולי גם נפט .

לפני 10 שנים. 2 בפברואר 2014 בשעה 14:15

לפני 10 שנים. 2 בפברואר 2014 בשעה 12:19

a piece of sky and closing your eyelids to die in the sky

בייתי 22

אני כיום בת 54

כמה שעברתי כמה שגדלתי דומה למה שכתוב למעלה אבל

not necesseraly in that order

bdsm in Bruges

ain't that classy and exotic !