לפני 10 שנים. 10 ביוני 2014 בשעה 14:58
המתת השור
לפני 10 שנים. 3 ביוני 2014 בשעה 11:58
להשאיר אנשים שגשר מלבד חם לא אוכל לעבור חזרה שוב באופן פיזי
כמעט שלא
זה לעזוב כוכב לכת ממש
גם להניח על הרצפה את הזכרונות הנעימות והפחות נעימות לפעמים וכן אכזריות ...
לעזוב את הבדידות העצומה שהייתה מהות חיי שמה למרות חדירה כה עמוקה בעם הזה בתרבות הזו אך זרה לי יותר ויותר כיום
בשביל החלב, בליל של מילים שהולכים ונעלמים וגם השפה נעשית פחות אשירה
צליל של מבטאים לשונות וקולות אהובים ופחות אהובים שהולכים ועפים ממש בספייס
הבתחות לא ממומשות ושלא ימומשו לאולם על ידי אנשים שלא היה להם מיילה רצון להגיע עד הלובן של העניים...
ולבסוף זה להשאיר את עבק של בני לחבוק את זה של האור השחור של האינפינטי ...זה שהוא השאיר מאחור
אלה שחיים
ושממשיכים לעזוב לאיטם....
לפני 10 שנים. 1 ביוני 2014 בשעה 2:23
את חיי עוברת מולי כמו לפני רגעת המוות אך יותר כמו אדם שעושה חשבון היום
החלטתי היא לצאת מן הצל
וויתרתי על הבילעדיות המינית איתו היום
חשתי כנגד כל האינסטנטים שלי שהוא נחנק
אך אני יודעת שזה תחילת סוף הדרך
אנני יכולה לתת לו מה שהוא רוצה
אף גם הוא
זוגיות זה הולך כף
הוא ישלם את המחיר
אך הפעם אהיה הרבה יותר צינית
לפני 10 שנים. 1 ביוני 2014 בשעה 0:18
כן...אילו הייתי שונה ממה שאני, מה היה שונה בחיי ?
אילו הייתי רזה, ממש, הייתי מוצאית מהר גבר המאוהב בקימוריי היותר כשרים ואז...
הפנים היה נשאר דפוק באותה מידה או ש הייתי מצליחה לעבור איתו את ההר של שינאת עצמית מאז ומעולם ?
מה היה קורה אם ?
אילו הייתי גבר ? מה היה שונה בחיי ? הייתי מגיעה לפסגות יותר מאשר להשאר בפרוסדורים של הכוח? הייתי נושאית פחות לב ממה שאני נושאת?
הרגשות היו עוברות אחורה וקדימה היו לי כרצון לדפוק כמה שיותר בחורות...היישות האנושית שלי הייתה מתרכזת מסביב כמה סנטימטרים בלבד של עור מסביב הזיין וכל ההשאר לא היה קיים עד גיל 80 בערך
היה לי זמן לעשות ילד ואולי הוא לא היה מת
האם אנו שווים בפני הטבע? בוודאי שכן ובוודאי שלא
עשרות שנים אני מנסה לומר מה שאני רוצה לומר אך לא ממש מצליחה
עכשיו התחיל העבודה הרצינית
התחלתי לכתוב
עירומה
אבל לכתוב
לפני 10 שנים. 8 במאי 2014 בשעה 15:19
a couper le souffle
לפני 10 שנים. 8 במאי 2014 בשעה 8:23
מסיבות ששמורות להם, הרבה מן הגברים כאן פספסו את הרקבת...
צר להם על זה וגם לי...אך אני רחוקה ולא אשוב לארץ...מעגל נסגר וכך זה
אני זוכרת את הגברים התפוסים בלב או בנשמה...ניסיתי..לא הלך
הרבה סיבות היו לכך...
אני פשוט רציתי זוגיות ונאמנות...לא קיבלתי אף אחד מהם
לא, אנני מתלוננת אך דבר אחד, על תתלוננו גם
הלכתי קדימה ואף פעם לא אהיה בחושך ובצל שוב
אני הראשונה בלב
נקודה
לפני 10 שנים. 6 במאי 2014 בשעה 20:59
מתקדמים
מתקרבים מתרחקים נפרדים מתאהבים ומשתייכים
כיף לי עם זה
כש אני קוראית על זה
אני ? להתקדם? אולי
חג שמח לעם ישראל
חג שמח לזאת שקוראית לי בובי שלי
לזה שלא עזב את נפשי מרוב שיש לו נפש תהורה
ללוליטה ויפה תואר שלה
ולהרבה הרבה אחרים
לפני 10 שנים. 15 באפריל 2014 בשעה 20:40
הכל חול שחולף
כלום ממש לא מחזיק בקיום. רק חות לחוד לבדו
אנשים חולפים על פני צילומים
שם חוגגים
שם בוכים
אחרים עוברים
וכמה נשארו עקשים להזיק
האם יש משמעות ממש ?
לפני 10 שנים. 10 באפריל 2014 בשעה 18:09
http://www.distractify.netdna-cdn.com/wp-content/uploads//2014/04/4310-934x.jpg
לפני 10 שנים. 9 באפריל 2014 בשעה 23:38