המתת השור

אהיה יפה....אבל לא רק יפה...אהיה יפה מאוד

ואז אהיה רעה מאוד ...אבל מה זה רעה מאוד

=)

מביא אותי למקום מוזר

רעש של הטיפות על החלון מביא אותי כמו בבלון קלאוד אל החורף הירושלמי כאשר החורף היה מחליט סוף סוף להכנס לבית שלנו עך ארץ ישראל

אבל לא...אני מהרהרת..קיץ עכשיו..נזכרת אני אז שאני לא בעיר המטבר אלא בבלגיה...בבלגיה, יורד גשם כל יומיים על הגינה שלי שמעבר לחלון מקום עבודתי...ישבתי...

כאשר מדברים על גינה..נזכרת שכל חיי ניסיתי לחיות תחת צל של עץ ענק...אתם מכירים את העצים האלה ששורשיהם וכיפתם כה רחב שאין מה שגודל מתחתיהם

הוא, הבוס שלי היה כך...רק אלה שידעו לקרוע ממנו בעלימות יכלו לגנוב שמש...ובסוף הצליחו ...אני לא...למרות שכן היה מגיע לי כל כך ...את כל חיי נתתי לו...

אני מבינה את זה היטב היום והבכי שלי הוא מר על זה, מר מאוד ... חשבתי אולי ילדה טובה יזרכו משהו...

זה לא עובד כך לא נולדתי עם חוש השרדות

אזי אני חייה לי בבלגיה היום...ואת מקומי אני בונה ומנסה לבנות תחת הגשם הבלגי ...או השמש

האם לט מאוחר מדי ?

ההבדל הוא שהיום אני יודעת את האמת...ואתזה יום אחד אולי אספר

Journal Entry | less than a minute ago

self confidence is like gaz for cars...
once burned, it has to be renewed from an outside source for the car to go and travel again.
the secret I suppose is not to draw one's confidence from an outside source but from our inner self...most of the time. that is what I would call building on a good basis; elaborating a good structure for your spiritual bone psyche.

Too much relying on outside source then brings to a great fragility. enough with a bad one and the whole structure can be jeopardized.

self critic is a way of living for me...not a way of loving. both are different in manner and matter
the first is actuallt THE engine for a embetterment of myself to the point of perfectionism...there are matters in life that are of extreme importance. one of them is knowing that some of us use ourselves as barometers and judge for our actions and thoughts, thus allowing a moral critic to be always alive

this liveliness has allowed me, in the midst of extreme difficulties and hostile environment to turn this tool into an engine to a better me....constantly reassessing my views and my values...until I had the feeling, through my own personal eye and life, that I could be wrong on certain issues, right on others...but that self improvement was always at hand... no matter the age, the race, the situation, the weight etc....
it must not be a system carved on stone but a power, lighting and flowing through high and low webs, like life

אני מצליחה להגיע לעומק הגברים די מהר....אבל הוא לא נותן כלל וכלל ....אך איך אפשר בכלל

זה התחיל עם נשיקה..אזכור תמיד את הנשיקה הזו ...כאשר חשים את החושניות כבר בספתיים המגע עדין כמו מעוף כנפים

משהו מעבר לסקס בלבד

אני ארמתי את היד שלו לעבר הכתף הגברים שלו כי הרגשתי את השרירים ...משהו כל כך גברי...וזה כל כך מושך

אני פתחתי את כפתורי חולצתו ורירפתי את ידיי על עורו כמה רך היה וכמה נשהבתי בתוך הנשיקה שלו עוד יותר כי ...בלי לדעת למה..משהו כמו חשמל דבש עבר ביננו

הריקוד הזה הולך כך

אני שבה עליו...הוא מתלהב...אנו מדבים קצת

" אפשר להפגש אחרי 1030 "  עניתי לו שכן

אבל יומיים לפני המפגש שמן רותח כפץ לי לשפה התחתונה ...נשיקה שורפת

רק לכתוב על זה...למרות שכל הזמן...יש סוג של קול פנימי שאומר לי ...כמה שאת באובססיה עם הנושא הזה...גברים...

כי זה כמו ללכת על שדא לא מוכר כלל...איך אני יכולה לתרגם את  ההרגשה הזו...ממש לצעוד ...ללכת בזהירות במקום שהוא כולו לא מוכר

ישנו גבר כזה בפריז שפגשתי לשעתיים בלבד והיה לנו מגע מדהים...הכל זרם להפליא ..יצאנו שנינו מופתאים מהמפגש הזה עוד שבכלל לא חשבתי שיגמר כזה

ומאז הצרות התחילו...

ניהתי אובסיבית מה והוא לא רצה בי באותו מהירות שהוא רצה בי

גיברת נורמאלית הייתה קמה והולכת ..וזה מה שעשיתי..אני מתיד קמה והולכת...דחיה בשבילי מרגיש לי כמו גירוש ואי אהבה טוטאלית ....האגו שלי לא מספיק חזק כדי לחוש אחרת...

הסיפור הוא למרות זאת, אני ממשיכה לחזור אליו...כסוג של דלת שנפתחה ושאני חייבת ללכת דרכה...כדי לראות מה יש מעבר....

הוא טיפוס שלא מדבר על הרגשות שלו כלל ...הוא מפתיעה אותי בתשובות שלו...פעם רומנטי, פעם מניאק מיני, אפילו אנושי ...אני חושבת שלמעשה, אני ממש פוחדת מגברים...ושעכשיו, כן עכשיו, התחיל בית ספר...

שישארו כמו סימן שאלה לכל חיי

פיספוס מה...גדול למדי אבל לא נורא ...צריך לדעת לקחת מחרק עם הזמן

מה עושה שאחד ולא אחר עושה לך את זה ?

זה היה גבר של לילה אחת

בהתחלה הוא נורא רצה בי ואחר כך הכיוון התהפך ....ואז סיפור מוזר  מתחיל

http://www.dailymotion.com/video/x6xsxo_thmg10062007-01_news

יש אנשים ההיו רוצים לרואתם קצת כמו פרקים בספר בהמשך

פרק אחרי פרק היו רוצים לצלול העולמם ולהמשיך לדעת עליהם

כי החיים תמיד יותר דימינית מהדימיון והמציאות מרתקת יותר

וכמו לכל אדם יש שם, לכמה מהם יש סיפור שמרתק לעקוב אחרי

אין הדברים האלה מציצנות וולגאריט אלא פשוט סקרנות ורצון ללמוד מהם

ולהמשיך להכיר ההרחבה מה עושה שאדם חיי את חייו וחש את תחושותיו

אנו, בעולם הבודד ומבודד רגשות שלנו

כלא שהברזל אינו נראה לנו לעין

האיש שהמלל את ששת השנים האחרונות בארץ בצורה שהביא אותי קרוב לטירוף

האיש שגרם לי לברוח מן הארץ ולעזוב אחרי 32 שנה קבע בארצי ולמרות שאפר בני בעבקיה

האיש שהיה לאוניברסיטה הכי יעילה בחיי ביחס לשקר, למרמה, לציניות ולאגוצנטריות

האיש שהיה אחד החכמים והכרזמטיים שפגשתי בחיי שהוא סוג של גורו שאחריו הצליח לשבוא 3 שנים ן+ על מנת לשרתו

שהמליח להוריד את כל גאווה בי והשפיל אותי קבע ועשה את זה גם לאם בנו שנולד הוא בזמן שהייתי איתו והיא השכנה שלי

האיש הזה שהשתמש בבית משפט באופן קבוע כדי לאמלל את חייו של אנשים בסביבו למרות שלא ידע משפט ולא למד אף שם....

האיש הזה זכה במשפט שהביא לכיסאו 120 אלף שקל אך השופטת הבינה כנירא עם מי יש לה עסק וקנסה אותו בו ביחד בכפול נגדו ובזכותו שאותה אישה שהוא רדף אחריה

עכשיו הוא מנסה שוב לצור קשר איתי על מנת שאממן אותו

אני יודעת את מתרטו הלא גלויה אך ברורה לחלוטין

למה הצהתי כרגע כאן? כי לפעמים אני רואה 500 קריאות של היותן הזה ולפעמים כמה עשרות בודדות

אני סבורה שהוא קורא את שורות אלה...או שאני לא יודעת מה

לאנשים, יש כוונות סמויות אינטרנסטיות פוליטיות כמעט כל הזמן

אין בארצות קשות כמו שלנו, רגשות חופשיות כמעט מאינטרס על תווח ארוך או קצר

כולנו חברה של פוסט טראומטית סטרס ושבה בקורבן הקורבן הראשון היה אהבה