אני זוכרת תמיד את החרדה שאכלה לי את הבטן לפני שהייתי נצבת על הקיר. חרדה, לא פחד. וזה היה מביא לי בחילות עד נוזאום שקשה היה להתגבר עליהם אחר כך, שהיה צריך הצלפות קשות כדי להוצאי אותי ממצב של התכווציות....חרדה לא הופכת לדבר נעים, היא נשארת בבשרינו ככביע ממש, פחות או יותר חריפה...
היה זה הרבה זמן שהוא לא נגע בי. אתמול, הוא החליט שהגיע הזמן ...
לא...לא רציתי...רציתי לברוח בעולם שלי כרגיל...שיעזבו אותי לבד שמה...
סירנה בחוץ התחילה להשריק....חדרה למוח של שנינו כמו לפיד חותך....
אבל הוא לא וויתר....הוא התקרב אלי ....בלי התראה רכה כל שהיא והכניס לי את הזין בפה...
ציפיתי שאתנגד. ציפיתי לים של חושים נוגדיים שיהפכו את החוויה לקשה, למיריבה, למלחמת רצון אשר בה אני לא אשחרר מילימטר של קונטרול....אך מה גרם להיפך הפעם...?
כול פעם שהוא מילה אותי, מאחור, אצבעות בפה, היד השניה עוחזת את שיערותי חזק, שכובה, פתוחה, אני מצפה לסגירה מוחלטת אך ההיפך קורא...פה אני מוצאת את מקומי האמיתי שלי....
רטיבות מטריפה נוזלת בין רגליי, אני אוביקט שלו...הגבר הזה, בלי צל של רכות, דופק את בנקבה שלו והנאתו בלבדץ אני מרגישה שהוא מאבד את הראש....אני אוהבת את זה כאשר הוא כזה ברוטאלי, בלי להתחשב כלל ....
השדיים שלי הוא לא נוגע כלל...רק מה שצריך לו...חור התחת, חור הפה, ומספיק כדי שהתחת הזה יהנה את הזיין הזה. הוא דופק אותי בעמידה...לאט אני משתתחת על המיטה כדי שהקליטוריס שלי יוכל לשרת אותו גם, ש התחת שלי ירקוד על הזיין שלו, רק התמונה הזו, מלאה בכניעה בסטיאלית פרימיטיבית מחפילה את תחושותיי...
ופתאום, אני מרגישה את היד שלו הפולשת שמה...הוא רוצה את כל כולה כול כולי...אני מחכה לכאב, אני מוצאת שיפשוף מדהים ונגיע מגית בין הזרם חשמל שהוא גורם פנימי לזרם חושני שסוער לי בפנים...
אורגזמה ארוכה, שלמה, שלווה, אני גונחת ארוכות עם הזיין הענק בפה שלי ...ומצפה שזה יפסיק...אך לא...התחושה של סיא ממשיכה לתקוף את קליטוריס וחור התחת...זמן שנירא לי בלי די...כמו סרט נע לעט...אף פעם לא היה לי כזה...אורגזמה ארוכה שמתלתלת את הקישקה...נותנת לבטן לצעוק את שלה....ושנחיתתה מגיע לשלווה
אני המומה ...לא יודעת לאן לפנות...ללא כוחות...מתושתשת...ובעוד הראש שלי כולתת את שאריות התחושות, אני שומעת ברקע קול גברי שאומר " נתתי לך רשות לגמור לפניי כלבה" ?
לפני 17 שנים. 23 באוגוסט 2007 בשעה 11:13
