אני מרגישה כשותפה שלו
איך איש כל כך מיני....
משהו אוצר אותו ואיניני יודעת מה
אצבעות שלו רצות על הלוח...אני יודעת והוא נהננה מעצם החיפש, שקרנות, פלירטות, נגיעה קלה של מיניות איתן...משחק...
גם אני...אך זה לא אותו דבר. אני רעבה מינית וקורות תופעות למינהם...
אני משתכלת על הגוף הזה, שחום כמו לחם שיצא עתה מהתנור...מכירים את התופעה ? כאשר הלחם בא על מגש, חם, חום והבושם שלו מבסר את הטעם בפה ומעורר את כל החושים....
אותו דבר קורה לי כאשר אני מביתה בגוף המושלם הזה...עגול הכתף...שיער כהה על הזרועה ואני נזכרת...במה ? איניני יודעת.
אני נשארת עם הרעב שלי, מניחה את היד שלי על הזרועה שלו, מחפשת את החום...נוגעת לא בניכור לא....במשהו אחר....הוא קורה לי כשאני בחדר אחר...לא אוהב להיות רחוק ממני...אך משהו עוצר אותו..איניני יודעת מה...אני לא יכולה לשים את האצבע על זה...בפעם הראשונה....לא מוכר..אין סימן
עדנה, נימוס, רכות יש בינינו. הוא מרגיע אותי בשלב שהחיים קשים, שהמלחמה נצבת כל יום מחדש, איתו, אני יכולה לנהל אותה, להחליט, ללכת קדימה ולבחור במהלכים איפה שלא היו ברירות כל כך...
אולי בגלל זה...מלחמה לא מתאימה לאהבה...זה ידוע.
לפני 17 שנים. 13 בנובמבר 2007 בשעה 21:31