המתת השור

חושבים : זהו ! זה מספיק ....יש עוד איזה דבר שלא סבלתי? עוד איזה מחסום שלא עברתי?
אני באה לחיים עם פנקס ביד וסוםרת : 1, 2, 5 .....עד כאן לא עוברים יותר.
ולא ....אף אחד לא מכשיב...אף אחד גם לא מרחם...איך אפשר?
זה לא שאין רחמים בחיים ...שאנו מתים בצד בלי שאף= או כמעת אף אחד יבחין...
יש גם עוברים ושבים....ואפילו שבים גם, נשארים קצת, והולכים...לא ממש נשארים...
לא שלא יכפת להם...גם להם יש חבילות לסחוב לבית ....אין הרבה זמן, פעם בשנה או לפעמים חודש.
אין אדישות ממש. יש פשות דבר שקורה, מלחמה, כמה שפחות רחמים עמצי...כמה שיותר לסלוח לעצמנו ולשכוח מעצמינו.
לפעמים, מה שהחיים מחליתים להנחית עלינו, ממש לא אישי.
בחוץ, ציפורה בודדת החליטה לצייץ. החתולה שלי התחילה לייל קצת....לה, מותר