באה לבית
היא בת חודש וחצי, קטנה כמו עכבר, קולנית, רזה ומנומרת גינגית. יש לה גם אופי של גינגית....משגעת את הסובבים אותה. היא נולדה בשלג האחרון...רק עור על האצמות, היא נראתה זו שתשרוד בספק....יש לי אהבה מיוחדת לאלה שעם אופי של שורדים...אלה הם שבחרו לחיות ממש....יש מן תשוקה עזה לדבר הזה ...לחיות ...אין אדישות.
אני חייה עם אדם יוצא דופן. לקח לי הרבה זמן להבין אתזה. הוא יודע אתזה ...שהוא יוצא דופן אבל גם לא ממש גם. כל יום חדש הוא ממש חדש לנו. אברנו דברים נורא קשים ביחד. עוד נעבורנה....פעם הרבצתי לו, שרתתי אותו ....הוא כמעט חנק אותי פעם ...אלה סוג הדברים שלא אומרים\כותבים היום. אבל זה האמת. אלימות לפעמים חלק מהקשר.
נבהלתי בהתחלה ...עכשיו הפסקתי להבהל. הפסקתי לפחד. נקודה.
הוא מתפל בחתלתולה ...משתכל עליה כמו ילד אב...מה שאפשר ליראות דרך היצור הקטן הזה, זהו הלב שלו...הלב של אדם רחום שראה הרבה דברים בחייו.
לפני 16 שנים. 1 באפריל 2008 בשעה 6:16