לפני 16 שנים. 18 באפריל 2008 בשעה 14:20
הכתיבה הופכת להיות יותר מידי כללית. אני מעדיפה את הרגעים הקטנים של החיים. לרדת לפרטים כאשר הכל ניהיה יפה מרוב מהות. המהות בורחת לי מהר. צריך לשנות את זה.
נכון לאמר שהיצירה לוקחת את החיים משלה. הבלוג הזה למשל. אני שוחכת לפעמים שאנשים אחרים קוראים אותו. זו מסגרת נוחה. לא רק זה. טוב לחוש את החיים המפמפם מאחורי המסח. לפחות איני לבד עם מחשבותי. ביקורות, מחמאות ואף כעס הן סימנים שלהם.
