הינה חוויה מסבכת כמו למצוא פרטנר לחיים.
לעיתים קרובות, שניהם לא נמצאים באותו בן אדם.
למצוא פרטנר למן טוב הינה חוויה לא קלה
בידיוק כמו למצוא פרטנר טוב לאהבה.
בעבודה שלי, ישנה בחורה בת 43, רווקה וחיננית. לפעמים, נדמה לי שיש לה סכל, לפעמים לא. לא שהכל קשור לזה מילה....גוף נחמד, מרוקאית אמיתית אם ישנו דבר כזה באמת. כל יום מולדת שלה, היא בוכה כי עדיין נמצאת לבד ומחוסרת ילד. היא ממהרת, היא לחוצה יוצר כל שנה ואינה יכולה לעשות ילד לבדה, בלי אבא. כי היא עדיין מאמינה באהבה במובן המאגי של המילה, באספקט המושלם של החוויה. אני גם חשה את הפחד שלה לגדל את הילד הזה לבד, להיות אחרית לגורלו לבד. היא בקושי יכולה לקחת אחריות אל האושר שלה. איך לשאת על כתפיה את אושרו, את משקלו של יצור קטן נושף?.
פעם, הרגשתי את אושרו האמיתי שבלרצות ילד ביחד עם בן זוג שאוהבים. רוצים כל כך שהאהבה הזו תתממש דרך יצירת החיים הזה. באופן מוזר, הרגשתי את הצורך הזה עם אישה. רציתי אותה ואני בילד שהיה יכול להיות את היצירה המשטפת שלנו. רציתי לראות אותו בה ובי בילד.
כמובן שלא התממש. הטבע לא נותן לשתי נשים להביא חיים לאולם אלא עם גבר.
לפני 15 שנים. 29 במאי 2008 בשעה 17:51
