שמה לפחות יודעים שהולכים לסבול ונהנים מזה !
לכל האחרות, ימי מולדת, ימי מולדת של התינוקות, חתונות, בר/בת מתצבא וחו...יש אפשרות אחד בלבד : שתיצא משם עם כל המחשבות השליליות שיש לך אפשרות לדמין על הגיל, על המשקל, על היופי ההולך ונעלם, על רווקות/לא רווקות וחו....
זוגות שבאים ביחד ...נדבקים אחד לשני כאילו גל הורס היה עלול לבוא מהים כדי להפריד אותם...
הרווקות מתבודדים בפינה כי הן רוצות הכל חוץ מלהישאר בודדות ומשתכלות על התינוק כאילו הוא המשיח...הרווקים באים לזיין בעיקר ומתנפלים על ההכי יפות....האחרות ישר מרגישות במיגראותיהן...בזה שהן לא נבחרו. והיד עוד נתויה. אין שיחות ינתלקטואליות, התינוקות בוכים, הראש מתגבר על הכל ורק נישאר לאכול ולהשמין עוד קצת.
מזל שאני מאשנת. כך אני יכולה לתרך את הביחה שלי ולצאת עם התיק בלי להגיד שלום לאף אחד.
אני הולכת פעם באשור לחתונות ואו לכל מסיבה אחרת. תעמינו לי, בחושך של המועדון, כל החתולים כולל העפורים והעייפים לפחות ניראים יפים ורעים. אחרי סשן טוב, לפחות אתה בוכה מסיבה טובה...יודע מאיפה הכאב בא...לא חושב על הבדידות העיומה של החיים ...לא חושב על כלום, נרדם ב3 בבוקר, עייף פיזי, נפשי, מנוקה מפבנים...הריק הזה מרגיש כמו אמבתית כצף
לפני 16 שנים. 31 במאי 2008 בשעה 15:11
