לפני 16 שנים. 11 ביוני 2008 בשעה 6:55
עד כדי כך שדומני, אם הייתי בצבא, הייתי מסתבחת שמה.
בצעירותי, זה היה עוד יותר נכון. פקודות, ואלה במיוחד שבאו מהדמות הגברית במשפחתי היו הופכות אותי לחייה רעה בין רגע. תוצעה...הייתי חותפת.
יש לי אופי של חתול ...תוב שעולם החייות בא כאן לעזור לי בהסברים ....
תלתף אותי בכיוון הנכון, אעשה מה שתרצה....לא זמן רב יעבור עד שיבוע זעם אם אתה מתחיל לעשות הפוך....
יתכן שלא אתבגר לעולם מהאספקט הזה של הדברים...חוסר בגרות, מרד יתר, תקראו לזה איך שתרצו...אני חושבת בעיקר שזה זילזול לאינטליגנציה שלי.
אני מנסה להבין לעומק. יש לי את כל הסממנים של אדם שסובל בכל מסגרת. חוסר יציבות תהומית. תחדשו לי משהו
יתכן שיש תקופות של צלילה מחדש. לפעמים, נסגרים. צללנו מספיק. ושוב הפיתוי פנימה מגיע תרי.