מוזיקה וסבל
סבל מתבטא מושלמת דרך מוזיקה
הרי אני תוצאר טהור מהצד הזה של העולם הנוצרי יהודה שיסודיו בין היתר הם סובלימציה של הסבל האנושי. באקסיס השיני, נמצאת הקבלה והשליחה. אלה ערכים אוניברסלים כן אך הדגשים הם תלוי תרבות.
בנימה אחרת, אתמול ראיתי חלק מסוים של הסרט קזינו עם רוברט דה נירו ושרון סטון...גם ג,ו פשי...
מענין ששרון סטון, אחת השחקניות היפות של הדור ואחת המתומתמות ביותר למרות שהיא משוכנעת אחרת- והביטחון עצמי שלה מביא אותה למין עומק שתחי כזה כמעט מענין- זכתה בגלובוס הזהב באותה שנה שנוצר הסרט.
הזכיה הזו שלה היתה אחת מהרגעים הכי אותנטים שלה....היא קיבלה אישור מן הסובבים אותה שיש לה משהו ביפנים....
לא רק זה. סרט אלים במיוחד. הרבה דם ותעבת בצע...פראות וולגריות של אנשים דומד מראש, מן פיגורות שנועדות ליפול כמו בטראגדיה יוונית רק בלס ווגס. זה שמדובר לא רק בסיפור אמריקאי טיפקאלי של קאזינו אלא בטראגדיה שאליה מבוססת יבשת שלמה, הבמאי מרמז לנו ממש ברגעים אחרונים של הסרט, לאלה שכן מוכנים לשמוע עד הסוף, אפילו פוסט סוף ...כי הוא חותם את היצירה שלו בפרק הפינלה של מטאוס פאסיון של באך אחד מהפרקים העצמתיים ביותר של המוזיקה המערבית ....עוצמה שנותן לי לנגוע באלוהים...
אבל זה כבר סיפור שלי
לפני 16 שנים. 24 ביוני 2008 בשעה 21:06