יש תמיד את פרק או שתיים וירטואלי שמתפתח
מאט זמן אחרי, אני מרגישה שזה די מעצבן אותי. לא שאני מרגישה מרומת אבל אין אני רואה בעיקר את התועלת של סוג תקשורת שכזו.
יש כן מן אנרגיה אוטו ארוטית שנוחכת בסשונים האלה אך מהר מאוד אני מאבדת סבלנות.
"באוא נירא אותך" צווה אלי זוג השלוט ושולטת
"אתה תירא...היא שווה..." היא מוסיפה (או כך אני מעדיפה להזכר-)
ואכן, הגבר המפואר מביט בחזה שמפרסים מולו וברגליים הערומות שנפתחות בתוך פרובוקתיה.
אין אני ברגעים האלה מרגישה ביישנות. אולי באמת הוירטואליות מגינה מה...אך אני מודעת שבעיקר, הם יראו ים של בשר ייבורי...לא היה לי סיכוי בחיי להראות רזה...נולדתי להיות שופעת בכל מקום. אמא אדמה בלי ילדים...פראדוקס.
אני יודעת שהוא אוהב אותן "כוסיות" , רזות...אך אני יודעת שהוא ישבה בכסמיי בדרך אחת או אחרת.
בואו נמנע את הסיבות האפשריות :
אין לו אחרת כרגע
יש לי דעה או שתיים
מבתרת די מהר אך גם דורשת לא הרבה
יש לי שדיים גדולות\תוסיק גדול\פה קטן\...וחו....כל האביזרים כדי לספק את התאבון המיני של כל שולט צמע או רעב לרגע....
אנחנו קונסיומרס של אחד והשיני. מתיילים מגוף של אחד והשיני...הכל זמני עד שלא נישאר זמני. אין חוקים...אין סודות....גברים אוהבים נשים מכל הסוגים...זה רק מעיד על החוסר סלקטיביות שלהם
אבל באו נחזור לפרק הוירטואלי ....
לפני 16 שנים. 18 ביולי 2008 בשעה 11:38