לפני 15 שנים. 22 בינואר 2009 בשעה 21:05
שנישמרים בזיכרון ומסרבים לדהות עם הזמן.
לפעמים, באמצע כלום, חוזרת פרשה אחת או אחרת ומהדהדת שוב בראש
למה זו דווקא ולא אחרת.? לזה יש מאות סיבות וליו דווקא מן הפרוידינית ביותר.
רגעים חפוזים של נחת או של בוז. מביכה גדולה או רגע של פליה כמו החלום הזה שחלמתי לילה אחת כאשר החלום היה כולו בצבעים....ואיזה צבעים ! גוונים שלא ראיתי לאולם קודם. משהו מחוץ לטביעי או על טבעי...צבעים של עולם בין שתי עולמות. לא לגמרי מכאן...ולא משם.
היה מיים ובית. על אי....המיים במיוחד היו מיוחדים
פעם יחידה אני חושבת שהתעוררתי עם הרגשה של שימחה