חברה אמרה לי : " אם השואה היתה מתקיימת היום, האנשים הניצפים בתמונות אלה בצהריים היו ממשיכים לאכול את ארות צהריים שלהם"
עוד חבר אמר לי " בעידן המודרני, המלחמות נגמרות יותר מהר כי רואים אותם על המסך"
שניהם צודקים.
ההערה הראשונה שלה נכונה לנו, כבני אדם. כבר אנו צופים בתמונות אלה כול יום וכמעט אין תגובה הניראת לעין. באשר לשיני, הוא גם צודק. התמונות מזעזעות ולעיתים, אנו מגיבים כך שמורחכים לגרום לעצירת קונפליקט.
מלחמה נתפסת בעידן המודרני כדבר רע באופן טוטאלי. אך גם במושג הזה, יש נואנסים רבים, בזמנים ובערכים. בעיקר מה שמביא אותה לפריצה, עושה את ההבדל. לכן הפאר העצום שבין המציאות לתאוריה.
יש תשובות פשוטות לרצון להרוג. אבל כמו הפסל גיאקומטי פעם כתב : המרווח בין ההאף של האדם עד לפה שלו, החלל הקטן הזה הוא הדבר הקשה ביותר לפסלו כי שם, קיים האין סופי. כי שם קיים ההחלטה של היוצר, של אלוהים.
חיינו מלאים האין סופיים האלה. מה להחליט כאשר מגעים לצומת הזו והאצבע שלך הוא זה שעומד לאיצובו לכאן או לכאן?
לפני 15 שנים. 31 בינואר 2009 בשעה 11:58